pexels-pixabay-357514

לימוד התיק

במקרה בו קיימת אי ודאות אודות טיפול רפואי שקיבלתם, כדאי להתייעץ עם עורך דין העוסק בזכויות החולה ורשלנות רפואית. אם לא עשיתם זאת ובמהלך טיפול רפואי נגרם לכם יותר נזק מתועלת עליכם לפנות לקבלת ייעוץ משפטי וגם הוא מעורך דין העוסק בזכויות החולה ורשלנות רפואית.

טיפול בתיקי רשלנות רפואית הוא שונה מרוב התביעות הנזיקיות המוגשות בדרך כלל לבית המשפט וישנה חשיבות מכרעת לאופן הכנת התיק לפני הגשתו לבית המשפט. פניה לעורך דין העוסק ברשלנות רפואית כדבר שבשגרה הנה לדעתנו הצעד החשוב ביותר לפני הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. תביעות מסוג זה הן מהמסובכות ביותר שקיימות ואם אדם פונה לעורך דין שלא מנוסה בתחום הוא עלול להפסיד את התביעה  – אפילו אם הייתה רשלנות בוטה בעניינו.

בפגישה, יסביר לכם עורך הדין את הצפוי לכם במהלך ניהול התביעה. שלבי התביעה הראשונים בתחום זה עשויים להיות מכריעים ובעלי חשיבות מירבית בהצלחת התביעה.  

איסוף הרשומה הרפואית והערכתו המשפטית

הרשומה הרפואית כפי שנוהלה על ידי הצוות הרפואי במהלך הטיפול ובזמן אמת מהווה את הראיה המרכזית בתביעה לרשלנות רפואית. משום כך חשוב שאיסוף החומר יעשה על ידי עורך הדין העוסק ומבין בתחום זה ולא על ידי החולה.

בהתאם לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 לכל אדם יש זכות לקבל את הרשומה הרפואית מהמוסד הרפואי בו הוא טופל. לצורך איסוף החומר הרפואי תדרשו לחתום אצל עורך הדין על כתב ויתור על סודיות רפואית. עורך הדין יפנה למחלקה לרישום רפואי בבית החולים הרלוונטי וידרוש את קבלת הרשומה הרפואית.

לאחר קבלת הרשומה הרפואית מבית החולים, עורך הדין לומד את פרטי התיק לעומק על כל דקויתיו ומעריך האם הייתה התרשלות בטיפול הרפואי. למעשה עורך הדין יבדוק האם היה על הרופאים לצפות את התרחשות הנזק והאם הם יכלו למנוע את התרחשותו. אם עורך הדין חושב שיש מקום להגיש תביעה ברשלנות, הוא יעביר את החומר הרפואי להערכת רופא מומחה מטעם התובעים וזאת לצורך בדיקת הפן הרפואי.

תביעה בשל רשלנות רפואית דורשת חוות דעת של רופא מומחה בתחום הרלוונטי לפגיעה. גם לבחירת המומחה יש חשיבות מירבית ועורכי דין העוסקים בתחום זה נמצאים בקשר מתמיד עם מומחים מנוסים במתן חוות דעת מעין אלו ומתן עדות בבית משפט. חוות הדעת הרפואית הינה הרבה מאוד פעמים התשתית לכתב התביעה ותפקידה היא "ללמד" את בית המשפט את התחום הרפואי נשוא התביעה. באופן כללי, ללא חוות דעת רפואית לא ניתן להגיש תביעה לבית המשפט ועל פי חוק זהו "כרטיס הכניסה" בשערי בית המשפט. כמובן שלחוות הדעת ישנה השפעה ניכרת על גורל התיק אם כי ההחלטה הסופית היא תמיד של בית המשפט .

לאחר הערכת התיק וכתיבת חוות הדעת חוזר החומר לעורך הדין אשר מקבץ את כל הטענות המשפטיות ועובדות הרפואיות לכתב תביעה המוגש לבית המשפט.

בסופו של יום, ההחלטה האם הייתה רשלנות בטיפול הרפואי, היא החלטה משפטית ולא רפואית ולכן הכנה טובה ונכונה של התיק יכולה לנבא ברוב המקרים את תוצאתו.  

thumbs-up-4127337_640

ייעוץ לחברות בתחום המשפט הרפואי וניהול סיכונים

מעבר לתביעות רשלנות רפואית שאותן מנהל המשרד נגד מוסדות רפואיים, ציבוריים או פרטיים, המשרד עוסק גם בניהול סיכונים לחברות פרטיות הקשורות קשר הדוק לעולם הרפואה, חברות הזנק או חברות העוסקות בליווי חולים ומטופלים בדרכם המורכבת. לתחום ניהול הסיכונים שני ענפים מרכזיים; האחד עוסק בהבניית דרכי עבודה וניהול נכון של ניסויים רפואיים, ייצור ושווק טכנולוגיות רפואיות מבחינה חוקית ורגולטורית והשני במניעת תקלות ומיטוב תהליכים על מנת למנוע נזק מצרכני הבריאות.

מאחר והשדרה המרכזית של פעילות המשרד עוסקת בדאגה לזכויות חולים וניזוקים בתחום הרשלנות הרפואית ומאחר ומהות המשרד היא תמיד – טובת החולה, המשרד שם במתן הייעוץ ובליווי החברות על מציאת פתרונות שיאפשרו את פעילות החברה, אולם ללא פשרות שעלולות לפגוע במטופלים או בצרכני הבריאות.

למשרד ניסיון רב בהבנת תהליכים רגולטוריים וארגוניים בעולם הרפואה וכן בקידום פתרונות יצירתיים לקידום פעילותן של חברות בתחום השתלות האיברים בחו"ל, פלסטיקה, נוירולוגיה והניסויים הרפואיים בבני אדם.

כמו כן המשרד תמך ולקח חלק בהקמת עמותות שונות המסייעות לחולים וליווה את הקמתה של עמותת 'מתנת חיים' העוסקת בתווך בין תורמי כליות אלטרואיסטים לחולים הזקוקים להשתלת כליה.

pexels-pascal-renet-1089303

טיפולים רפואיים בחו"ל

מדינת ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם, שבמקרים מסוימים, ממנת לתושביה טיפולים רפואיים בחוץ לארץ. על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, כל תושב ישראל, החבר באחת מקופות החולים, זכאי לטיפול רפואי הקבוע בסל שרותי הבריאות. עם זאת, קיימים מקרים שבהם הטיפול לא ניתן לביצוע בישראל או שאין מספיק ניסיון לביצועו בישראל, ומדובר בטיפול מציל חיים ולכן המדינה מבינה שהזכות לבריאות היא ערך עליון והיא ממנת את הטיפול בחוץ לארץ, על פי רוב במקום שבו החולה מבקש להיות מטופל.

כך היה במקרה של ילד בן חודשים ספורים שנשלח לניתוח בית החולים לילדים בבוסטון כי רופאי בית החולים בישראל לא ידעו כיצד לטפל בדליפת מערכת הלימפה שממנה הוא סבל. כך היה גם במקרה של אישה צעירה שעברה השתלה של שתלי סיליקון והסיליקון התפשט בגופה וכך גם במקרה של גידול מוחי באזור רגיש ביותר במוח, המטופל נשלח לחו"ל לעבור קרינה מיוחדת שלא מצויה בישראל. לעיתם רבות מדי גם הרופאים אינם מודעים לזכות זו של החולים ואינם מיידעים את מטופליהם בזכותם לקבל טיפול רפואי בחו"ל ולכן נגרם נזק לחולים. כך יתכן שלא רק שהחולה מאבד את זכותו לשפר את מצבו הרפואי בחו"ל, אלא גם יש לו עילת תביעה בגין הפרה של חובת הגילוי הרפואי. מקרים רבים כאלו מתרחשים גם במבוגרים וגם בילדים ומזכים את הנפגעים בפיצויים גבוהים מאוד.

pexels-polina-tankilevitch-3873214

רפואת ילדים

על אף שעולם רפואת הילדים כולל למעשה את כל תחומי הרפואה, מדובר בתחום ייחודי ויוצא דופן, משום שהמטופל העומד בפני הרופא הוא ילד צעיר, שהתהליכים הפיזיולוגים בגופו הם אחרים ומבנה גופו שונה. בנוסף הילד לא תמיד יודע לבטא עד תום את תלונותיו, לא יודע להסביר במדויק ממה הוא סובל ולפעמים הוא אף בגיל הרך שאינו מתקשר כלל. רופא ילדים חייב להיות ערני גם לתלונות שלא נאמרות במפורש, לבדוק את הילד פיזית, לדאוג לקבלת אנמנזה מפורטת ומלאה מההורים ובעיקר, אסור לו לרופא להמעיט או להתעלם מתלונות ההורים גם כאשר בדיקת הילד נראית לו תקינה לחלוטין.

בנוסף, כאשר נגרם לילד נזק במהלך טיפול רפואי, הכאב הוא אדיר והעלות של הטיפולים גדולה מאוד. הנזק העובדתי והמשפטי, במקרי רשלנות רפואית בילדים הוא גדול מאוד ומגיע לעיתים לכדי סכומים של מיליוני שקלים. כך כאשר פעוט נפטר כתוצאה מטיפול שבוצע בו למרות שהרופא לא הכיר את המכשור הרפואי וכלל לא עשה כאלה פרוצדורות קודם לכן, או כאשר ילד התעורר מניתוח גב עם פגיעה נוירולוגית ולא נשלח בזמן לביצוע בדיקת CT, מה שהותיר אותו נכה וכאוב לכל החיים.

Interior view of operating room in hospital

גניקולוגיה ופריון

תחום הגניקולוגיה והפריון נוגעים בעצבים הרגישים ביותר של עולם הרפואה. הנשים אינן חולות ועם זאת מטופלות על ידי צוותים רפואיים. בניגוד לתחומי רפואה רבים שבהם מקרי הרשלנות מחמירים את מצבם של חולים, במקרה שבו מתרחשת רשלנות בתחום הגניקולוגיה, למעשה הרופא הוא שהופך את המטופלת מאישה בריאה לאישה חולה. הנזק שנגרם במקרי רשלנות בתחום הגניקולוגיה והפריון הוא פעמים רבות נזק משפחתי ולא רק אישי, המשפיע על חיים של רבים אחרים, מעבר לכאב האישי והכבד של האישה שנפגעה, שלעיתים אף איבדה את יכולתה להרות ולהיות אמא. 

לדוגמה, מקרה של אישה שלאחר לידת ביתה הושארה ברחמה שארית שליה ולא הוצאה למרות סימנים ברורים שיש להוציאה. כעבור זמן, שמצבה החמיר הוחלט על הוצאת שארית השליה אך בדרך שאינה מקובלת ומסוכנת. כתוצאה מכך נגרם לאישה קרע ברחמה והיא נאלצה לעבור ניתוח חירום להצלת חייה. אילו מצבה היה מאובחן מיד לאחר הלידה ורופאיה היו מתייחסים ברצינות לתלונותיה, ניתן היה להימנע מהצורך בביצוע פרוצדורות אלה. כתוצאה מהטיפולים שהאישה עברה, היא נותרה עם הידבקויות וחסימות רחמיות קשות, אשר מקשות עליה להרות בשנית. היא מצויה בסיכון לקרע חוזר ברחם ו/או לידה מוקדמת, ככל שהיא תהרה בשנית. במקרים מעין אלו חובת הזהירות של הרופאים להקשיב לתלונות של האישה היא חובה מוגברת ולו משום שהם מטפלים באישה בריאה ועלולים בהתנהלותם לגרום לה לחלות. הפיצוי שהיא קיבלה, נועד לסייע בידה ללדת בשנית ובשלישית, אם לא בעצמה אז באמצעות אם פונדקאית.

מקרה אחר של התנהלות קלוקלת של צוות רפואי כלפי אישה בריאה לגמרי והתעלמות כמעט לחלוטין מרצונותיה, היה של אישה בשנות הארבעים לחייה, רווקה, שרצתה להביא ילד לעולם באמצעות תרומת זרע. האישה בחרה זרע מתוך מאגר, על פי תכונות ספציפיות של התורם. כחלק מתהליך ההפריה האישה עברה שאיבת ביציות והגיעה לבית החולים לצורך הזרעה. במהלך הטיפול בה התברר כי צוות בית החולים איבד את מנת הזרע הספציפית שבחרה אותה אישה. למרות זאת, הצוות הרפואי המשיך בפעולת ההפריה וההזרעה בוצעה באמצעות זרע אחר, שאותו בחר הצוות, בניגוד לרצונה של האישה וללא קבלת הסכמתה. כעבור זמן קצר, כאשר האישה התאוששה מן ההרדמה היא נחרדה לגלות כי נעשתה בה פרוצדורה רפואית בניגוד להסכמתה וללא שרצתה בה והפיצוי שהיא קיבלה נועד לשלם על הפגיעה באוטונומיה שלה ובזכותה לקבל החלטות על גופה.

מעבדה

מעבדות ופתולוגיה

למעבדה הפתולוגית חלק קריטי בטיפול הרפואי שכן הן נוטלות חלק בתהליך האבחנה וזיהוי המחלה. שגיאה בפענוח פתולוגי, טעות בזיהוי, החלפה בין בדיקות וזיהום של הבדיקה, אלו הן תופעות חמורות בצורה יוצאת דופן אשר עשויות לגרום לנזקים משמעותיים ובלתי הפיכים למטופלים. התרשלות בתהליך הבדיקה הוא חמור במיוחד מאחר ומדובר במקרים שאירעו למרות בקרה ופיקוח, בתהליך מעבדתי נטול לחצים ורגשות או כל תחושת חירום אחרת.

כך, מקרה שבו אישה צעירה שהחלימה מסרטן שד, נאלצה להתבשר שהסרטן חזר לה ולעבור כריתה של השדיים, רק כי מישהו במעבדה החליף בין הבדיקה שלה לבדיקה של חולה אחרת. מדובר במקרה חמור במיוחד שזכה להתייחסות מתאימה, הן בבית החולים והן בבית המשפט.

מקרה אחר, שבו במעבדה לסווג רקמות נקבע כי פלוני הוא אביו של ילד וכתוצאה מכך הוא חב לו חובות מוסריות וכלכליות לאורך שנים, רק משום שעובד מעבדה שגה בהצבת המספרים בנוסחה הסטטיסטית, הוביל לפיצוי משמעותי ולבחינה מעמיקה של התהליכים במעבדה.

pexels-anna-shvets-3845129

קרדיולוגיה

בתחום הקרדיולוגיה העדר או מתן טיפול מאוחר מוביל לפגיעות משמעותיות 

תחום הקרדיולוגיה עוסק ברפואת הלב ויש האומרים שהוא גם לב עולם הרפואה. בישראל ובעולם בכלל, מאובחנים ונמצאים תחת מעקב קרדיולוגי, מאות אלפי אנשים, בכל הגילאים ומכל המינים, הסובלים מבעיות לב שונות שנגרמו כתוצאה מגורמי מחלה שונים.

ההשלכות המעשיות של רשלנות רפואית בתחום זה עשויות להיות הרסניות, שכן העדר טיפול או מתן טיפול מאוחר או שאינו מתאים, עשוי להוביל לפגיעה משמעותית בשריר הלב עד כדי צורך בהשתלת לב ואף לתמותה. לעיתים גם טיפול שגוי עלול לגרום לפגיעה באיברים אחרים, לרבות לפגיעה מוחית בשל העדר הגעת חמצן למוח ולנכות קשה. כך היה במקרה של פלוני שלא הבין את שפת הרופאים בבית החולים וסרב לעבור צנתור. במקום לאתר איש צוות שדובר את שפתו של החולה, החליט הצוות הרפואי לוותר על הצנתור ולתת לחולה טיפול תרופתי שסיכן אותו הרבה מעבר לתועלת שהם ביקשו להשיג. החולה איבד את ההכרה לפרק זמן ממושך ונותר עם פגיעה מוחית קשה שהפכה אותו לחולה סיעודי הזקוק לעזרה צמודה במשך כל שעות היממה.

pexels-anna-shvets-4226124

אורתופדיה

שברים ובעיות אורטופדיות מקשים מאוד על התפקוד היום יומי של החולים. מטרת הטיפול האורטופדי הוא לתקן פגמים מבניים במבנה השלד, אולם, ככל מקצוע רפואי קורה לעיתים שהטיפול הרפואי גורם ליותר נזק מתועלת ולעיתים באופן כזה שעשוי להותיר את המטופל/ת עם נזקים, לעיתים אף נזקים בלתי הפיכים. אמנם לא בכל מקרה שהטיפול הרפואי נכשל קיימת עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית, אך מקרים רבים של טיפולים אורתופדים מהווים סיבה טובה, לפחות לבירור עילת תביעה.

מקרה של אישה שסבלה מכאבי ברכיים ועברה ניתוח להחלפת שתי הברכיים במקביל, שלאחריו היא סבלה מכאבים חזקים יותר משהיו לה לפני הניתוח היווה בסיס לבדיקה מעמיקה. הבדיקה העלתה אבחון שגוי של מצבה שהוביל את המנתח, בניגוד להתוויה הרפואית המקובלת, לבצע בה ניתוח להחלפת הברכיים. עוד עלה כי האישה, שהפכה למוגבלת בתפקודה באופן משמעותי, עברה למעשה ניתוח כפול בניגוד לפרקטיקה המקובלת ותוך העמדתה בסיכון מיותר ויוצא דופן.  

ניתוח

כירורגיה וניתוחים מורכבים

בחינת תיק ברשלנות רפואית בכלל ובתחום הכירורגיה בפרט, נבחנת ומותאמת לכל מטופל בפני עצמו, בהתחשב ברקע הרפואי שלו, בהיסטוריה המשפחתית, בשאלה האם מדובר בניתוח דחוף או אלקטיבי (קבוע מראש), ביחס להסברים שניתנו לו בנוגע לסיכונים ולסיבוכים, כמה זמן לפני הניתוח הסברים אלה ניתנו והאם המטופל באמת הבין אותם ואת משמעותם. למעשה הבחינה המשפטית מתחקה אחרי הפרקטיקה הרפואית הנכונה, עקב בצד אגודל, ומתרכזת בשאלה האם מקצוע הרפואה קויים כהלכה או שהיו חריגות לא סבירות במהלך הטיפול.

כך לדוגמה, מקרה של גבר אשר עבר ניתוח נרחב לתיקון בקע בטני, על טבורי ובה בעת נותח, בניגוד להסכמתו לתיקון היפרדות שרירים שספק אם בכלל סבל ממנה. הניתוח הסתבך וגרם לו לנזקים רבים.

במקרה אחר, לאישה שעברה ניתוח לפרוסקופי לתיקון צניחת איברי האגן, נגרם נקב במעי הדק במהלך הניתוח. הנקב לא אובחן בזמן וגרם לזיהום בטני מפושט שהגיע עד עמוד השדרה וגרם לנזק נרחב לחוליות עמוד השדרה. המטופלת אושפזה חודשים רבים במהלכם היא נותחה שלוש פעמים. מאז האישה סובלת מנזקים אורתופדים קשים וצפויה לעבור ניתוחים נוספים.

clear-glass-with-red-sand-grainer-39396

איחור באבחון מחלות קשות לרבות מחלות ממאירות

חשיבות האבחון המוקדם וההשלכות של אבחון מאוחר במחלות קשות ומחלות ממאירות 

אחד הדברים הקריטיים לטיפול יעיל במחלה קשה או בסרטן, הוא אבחון מוקדם של המחלה. למחלות רבות ישנם סימנים ראשונים ולכן ניתן לאבחן אותן בשלב מוקדם כאשר החולה פונה לרופא. לצערנו קורה לא מעט פעמים שצוותים רפואיים מתעלמים או מפרשים באופן שגוי את התלונות של החולה והאבחנה מתבצעת באיחור, מה שיכול לבסס עילה בגין התרשלות במעקב רפואי. עם זאת, לא די בכך בכדי שניתן יהיה להגיש תביעה בעילה זו, ויש לבחון בנוסף האם אבחון מוקדם אכן היה מונע את החמרת המחלה ומייתר את הצורך בטיפולים קשים ואף מונע פטירה. אם המסקנה היא שכן אזי יש מקום להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית.

אנו עדים לכך שמרבית מקרי האיחור באבחון מחלות קשות וסרטן מתרחשים דווקא בקופות החולים ובמרפאות הקהילתיות. איחור באבחון יכול להתרחש בשל מגוון סיבות, לרבות סיבות מנהליות שאינן רפואיות מובהקות אך משפיעות על הבריאות. לדוגמה: חולה שפנה לקופת החולים עם תלונות על קשיי נשימה, עייפות, סחרחורות, כאבים בחזה ובעצמות ועוד, אולם בדיקת CT החזה עליה המליץ הרופא, לא אושרה לביצוע על ידי קופת החולים והוא לא נשלח לבירור נוסף. רק כעבור למעלה משנה, כאשר מצבו של החולה התדרדר מאוד, בוצעה בו בדיקת CT שבה אובחן כי החולה סובל מסרטן ריאות אלא שבשלב מאוחר זה מחלתו התפשטה לאיברים מרוחקים כולל למוח ולמעשה היא אובחנה כשהוא היה בשלב 4 הסופני. הוכחנו שאילו בדיקת ה-CT הייתה מתבצעת במועד, פטירתו של החולה הייתה נמנעת. הכאב במקרים כגון אלה הוא גדול מאוד, הבטן מתהפכת והכעס גדול. הפיצוי לו זכתה המשפחה יכול רק במעט, לסייע להם להתמודד ולהשיב את המחסור, לפחות מן הפן הכלכלי.  

מקרה אחר אשר מלמד על החובה הרחבה של הרופא לבריאות המטופל, ארע במהלך טיפול שיניים דווקא: אישה שעברה טיפול ממושך שכלל התקנת כתרים, סבלה לפתע מפצע על הלשון. למרות שמאפייני הפצע התאימו למחלה ממאירה, הרופא סבר שהפצע נגרם מהכתרים ולא הפנה אותה להמשך בדיקות ולהדמיה. כעבור שנה וחצי אובחן שהאישה לקתה למעשה בסרטן הלשון שהתפשט לצוואר ולבלוטות הלימפה, מה שדרש ממנה לעבור ניתוח כריתה נרחב של מחצית הלשון וכן ניתוח צווארי מורכב, וכתוצאה מכך היא נותרה עם פגיעה עצבית ותפקודית חמורה וחדלה לעבוד. אילו מחלתה הייתה מאובחנת במועד ניתן היה לבצע בה ניתוח לכריתה מקומית וקטנה, ממש כמו הוצאה של נקודת חן ותפקודה היה נשאר רגיל לגמרי. הפיצוי שהיא קיבלה, נועד להשיב לה את כל הכסף שהיא אבדה כתוצאה מהתרשלות הרופא, את הכנסתה שירדה לטמיון ואת הכאב והסבל שהיא חוותה