רשלנות רפואית בטיפול בקורונה

מגפת הקורונה שפשטה בעולם הציבה אתגרים רבים, בעיקר למערכות הבריאות. כמו העולם, גם במדינת ישראל מורגשת השפעה ניכרת של המגפה על בתי החולים, קופות החולים והצוותים הרפואיים. השפעת המגפה מתבטאת בשני עניינים עיקריים; עומס עבודה יוצא דופן והתמודדות עם מחלה לא מוכרת.
ככל איש מקצוע, גם עבודת הצוותים הרפואיים נתונה לביקורת שיפוטית. כאשר טיפול רפואי משתבש או כאשר רופא גורם למטופל יותר נזק מתועלת, ניתן לבחון האם התנהלותו עולה כדי רשלנות רפואית. על מנת לקבוע כי פעולה רפואית היתה פעולה רשלנית יש להראות שהרופא חרג מחובת המקצועית, שנגרם לחולה נזק ושהנזק נגרם כתוצאה מאותה חריגה מקצועית. בימים רגילים הכלים המשפטיים לבחינת רשלנות בטיפול רפואי הם ברורים וידועים. המחלות מוכרות, הטיפולים מותאמים להן וידועים גם הם וכך גם סדרי העבודה בבתי החולים. כל חריגה מהם ניתנת לבדיקה ולמדידה וניתן, באופן סביר לברר מקרי רשלנות.

רשלנות רפואית בזמן מגפת הקורונה

אולם מה קורה בזמן מגפה ? כיצד ניתן לתקוף משפטית צוות רפואי עמוס, עייף ומותש שמטפל במחלה שאינה מוכרת והטיפולים בה לא ברורים ?. יש שיאמרו שבעידן של מגפה יש לעשות הנחות לצוותים הרפואיים ועל מנת שלא להוסיף לטעויות שהם עושים ממילא, יש לאפשר הגשת תביעות רשלנות רפואית רק במקרים חריגים ביותר. יש שיוסיפו ויטענו כי בתקופה זו יש להעניק חסינות לאנשי צוות רפואי ואחרים אולי יטענו שכל מי שנפגע בעת טיפול רפואי יהיה זכאי, בתקופה זו, לפיצוי, ללא כל קשר לשאלת האחריות והאשמה ברשלנות.
אכן, מגפת הקורונה מצביה אתגרים למערכת הבריאות וגם למערכת המשפט אך אתגרים, קשים ככל שיהיו אינם סיבה להעניק הגנה מוחלטת מפני רשלנות או במילים אחרות – רישיון להתרשל. רשלנות היא חריגה מפרקטיקה רפואית סבירה ומקובלת שגרמה לנזק ואם טיפול רפואי גרם לנזק ברשלנות, ראוי שהחולה יפוצה בשל כך.

הכלים המשפטיים הקיימים בעידן של מגפה

הכלים המשפטיים הקיימים מספיקים בהחלט ומבוססים דיים בכדי לשמש מסננת ראויה מפני תביעות רשלנות רפואית מיותרות או לא מבוססות, גם בעידן של מגפה. למעשה דווקא הכלים המשפטיים הקיימים הם אלו שיחסמו תביעות מיותרות בעין הקורונה שכן, אם מדובר במחלה לא מוכרת שאין לגביה פרקטיקה סבירה ומקובלת, אז גם לא ניתן לטעון מחריגה מפרקטיקה כזו, ואם אין חריגה מפרקטיקה אין רשלנות. מן הצד השני, אם מדובר בפרקטיקה רפואית מוכרת שהצוות הרפואי חרג ממנה, אף שמדובר בטיפול בבעיה רפואית שקשורה בקורונה, ניתן יהיה להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית.

תיאור מקרה של רשלנות רפואית בטיפול בקורונה

דוגמא לכך שהכלים המשפטיים הקיימים מספיקים על מנת לקבוע אם הייתה רשלנות או אם לאו, גם בעידן הקורונה, באה לידי ביטוי במקרה של אישה צעירה שהלקתה בדלקת של שריר הלב כתוצאה מחיסון הקורונה. הדלקת בלב אובחנה אולם הטיפול בה לא היה ראוי וחרג מכל סטנדרט טיפולי מוכר במחלות לב. הטענה היא שאין זה משנה כלל וכלל מה הגורם למחלה הלבבית, הטיפול במחלת לב הוא מוכר היטב ועל הרופאים היה להקפיד על טיפול ראוי.
מה שקרה בפועל הוא שצעירה בת 22 פנתה לחדר המיון בבית החולים זיו בצפת, לאחר שחשה כאבים בחזקה וקוצר נשמיה, כשבועיים לאחר קבלת חיסון הקורונה השני. הצעירה התקבלה במהירות לחדר המיון ואף אובחנה די מהר כמי שסובלת מפגיעה לבבית משמעותית הדורשת טיפול מיידי מציל חיים. למרות זאת היא הועברה למחלקה לטיפול נמרץ לב רק לצורך השגחה, ללא שבוצעו בה בדיקות נוספות, ללא צינתור וללא היערכות לטפל בה במקרה שמצבה יתדרדר. ואכן, מצבה התדרדר, הלב שלה התקשה לפעום, כליותיה נסגרו והיא חדלה מלתת שתן ולחצי הדם שלה ירדו, ללא שנבדקה על ידי קרדיולוג כלל, ללא שקיבלה טיפול וזאת עד שנפטרה בשבת בבוקר לאחר שדעכה אל מותה.
משפחתה תובעת את בית החולים זיו ומדינת ישראל בגין גרימת מותה ברשלנות ומנהלת הליכים בשיתוף ועדת בדיקה של משרד הבריאות.