רשלנות רפואית בטיפולים אסתטיים

מזה למעלה מעשור שמתרבים האנשים שמעוניינים לשנות דבר מה בגופם באמצעות ניתוח. אם זה הקטנה ועיצוב האף, הגדלה של השדיים או שאיבת שומן. ככל שהזמן עובר והטכנולוגיה מתקדמת, קיימים ניתוחים וטיפולים אסתטיים רבים המוצעים לציבור הרחב ודומה כי ככל שההיצע עולה כך גם הביקוש. בדרך כלל במצב שוק תקין המצב הוא הפוך וככל שיש יותר ביקוש כך מחפשת התעשייה לתת מענה לביקוש זה. נדמה לי שכאן המצב הוא הפוך וככל שהתעשייה (וזו תעשייה לכל דבר וענין) מציעה יותר אפשריות כך מתרבים גם האנשים שמעוניינים להיכנס תחת הסכין.

השם נראה פשוט וההליך נשמע מבטיח ובכלל כל הסיטואציה נראית ומשווקת כבטוחה ביותר. הרי לא מדובר בניתוח רפואי או בבית חולים שאליו אנו נכנסים בעל כורחנו. מדובר הרבה מאוד פעמים במרפאה מפוארת שדאגה לפרסום נרחב והצגת מצג של אסתטיקה מושלמת ושכל קירותיה עטורים בתמונותיהם של דוגמנים ודוגמניות שטופלו במרפאה וגם כאלו שלא.

לאחרונה, פורסם בכלי התקשורת על אודות שחקנית שביקשה (כנראה כרבות מחברותיה) לשפץ דבר מה בפניה שהגיל החל לתת בהן את אותותיו. אלא שבמקרה שלה, כך פורסם, פניה הושחתו ללא היכר כתוצאה מתגובה אלרגית לטיפול שאותו קיבלה אצל רופא מפורסם ושמפורסמים לא פחות טופלו אצלו גם כן.

מתברר איפה שהאסתטיקה אינה דבר של מה בכך ואני אטען כי מדובר בטיפולים רפואיים לכל דבר וענין הטומנים בחובם סיכונים, לעיתים משמעותיים ביותר ושיש להיזהר בהם עד מאוד. לעניות דעתי (וזו דעתי האישית) איש אינו חייב להכניס את עצמו לסיכון שבטיפול רפואי ללא שהוא נזקק לכך מבחינה רפואית.

אוסיף ואציין כי מאחר ומדובר בטיפול רפואי לכל דבר וענין ומאחר ובטיפולים אלו טמונים סיכונים כאמור, קבעו בתי המשפט במדינת ישראל שרופא או מטפל המעניק טיפול אסתטי ומתרשל תוך כדי הטיפול יכול להיתבע לקבלת דמי נזק, ככל טיפול רפואי אחר.

החובה להסביר למטופל על הסיכונים הטמונים בניתוח

בתי המשפט במדינת ישראל הטילו חובה מיוחדת על רופאים המעניקים טיפול רפואי וקבעו כי ההסבר שהם מחויבים להעניק למטופל לפני מתן הטיפול חייב לכלול את האמירה כי לא מדובר בטיפול נחוץ. חובת הרופא להעניק הסברים למטופל על הסיכונים הטמונים בניתוח היא מוגברת יותר מרופא המעניק טיפול שיש בו צורך מבחינה רפואית. אין לומר אדם מנוע מלהגיש תביעה כי הוא בחר לבצע טיפול לא נחוץ אלא החובה היא על הרופא להזהירו מפני הסיכונים ולנסות ולהימנע מלבצע את הניתוח אם הנזק יכול להיות גדול יותר מהתועלת.

אדגים: אישה בשנות ה40 לחייה מעוניינת להגדיל ולהרים את החזה שלה כי לדעתה הוא צנח מעט לאחר שתי לידות. בבדיקה מצא הרופא שהאישה לובשת חזייה במידה B-80, הפטמות סימטריות, אין סימני מתיחה אלא שהוא מעט נפול. לא משהו שחזייה נוחה לא יכולה לסדר. במקרה זה יכול הרופא לעשות אחד משני דברים: להסכים לביצוע הניתוח ולקבוע לאישה תור לביצועו או להסביר לה שניתוח להגדלה והרמה מבוצע בהרדמה מלאה, שנותרות צלקות אחר כך על פני השד, שיתכן מאוד שהחזה שלה לא יהיה סימטרי יותר ושיתכן שהשתל שיוחדר לגופה ידלוף והיא תזדקק לניתוחים רבים נוספים בעתיד ויתכן אף שתלקה במחלות שהטיפול בהן מסובך ביותר. (על הסיכון האחרון קיימת מחלוקת בעולם הרפואה בשאלה האם הוא תוצאה ישירה של דליפת הסיליקון, אך במשרדנו מתנהלים כמה תיקים בעניין זה וחלק מן הנשים אף קיבלו פיצויים ניכרים). אה והוא גם יזכיר לה שבמקרה שלה מדובר בניתוח לא נחוץ מבחינה רפואית ויתכן שאף לא מבחינה אסתטית.

אם כן, אני סבור שאם הרופא ימלא את חובתו ויבצע את האפשרות השניה כפי שהצגתי, כל אישה ברת דעת תסתובב לאחור ותחשוב בשנית האם היא רוצה להכניס ראש בריא למיטה חולה, פשוטו כמשמעו.

תביעה בגין מתן טיפול אסתטי ללא קבלת הסכמה מודעת מהמטופל

לצערנו אנו נתקלים בלא מעט מקרים שבהם הרופאים אינם בוחרים בדרך השנייה ואינם ממלאים את חובתם על פי דין. הם אינם מסבירים למטופל או למטופלת בפירוט על הצפוי להם ויתכן אף שמכחישים את קיומם של סיכונים מסוימים. במקרה כזה ובמידה והטיפול מסתבך, ניתן להגיש תביעה בגין מתן טיפול ללא קבלת הסכמה מודעת ובניגוד לחוק זכויות החולה.

על מנת להימנע ממקרים כנ”ל, נראה לי נכון שכל מי שחושב על טיפול אסתטי, יחשוב פעמיים, יקבל כמה חוות דעת על הטיפול אותו הוא מעוניין לעבור, יתייעץ, ידרוש וישאל שאלות את הרופא. שאלות קשות אפילו ויברר האם באמת כדאי לעבור את הטיפול.

באופן אישי הייתי נזהר מאוד ממטפלים שדוחקים במטופליהם לעבור טיפולים אסתטיים ושמסתירים מהם את הסיכונים הטמונים בטיפול.

אם כן, טיפול אסתטי או ניתוח פלסטי כמוהם כטיפול רפואי לכל דבר וענין שזכותו של המטופל לקבל את מלא ההסברים לפני שהוא עובר את הטיפול, זכותו לשאול שאלות ולקבל חוות דעת נוספת ואף להימנע מלעבור את הטיפול אם הוא חש שלא קיבל את מלוא המידע. על המטופלים לדעת כי טיפולים פלסטיים אף שנשמע כי הם בניגניים הם אינם כאלה וכי טמונים בהם סיכונים כבכל טיפול רפואי אחר. בגלל שהם כאלה ובגלל שלרוב הם אינם נחוצים בתי המשפט הטילו חובה מוגברת על הרופאים גם להסביר את הסיכונים שבהם וגם לבצע את הטיפול בהקפדה יתירה. אם אלו לא מתקיימים ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית ולהיפרע פיצויים.

תוכן עניינים

האמור באתר, כולל במאמרים המופיעים בו, נועד להשכלה כללית ואין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין או להסקת מסקנות משפטיות במקרה מסוים.
במקרה והנך סבור/ה שנגרם לך עוול במהלך טיפול רפואי, עליך לפנות לקבלת ייעוץ משפטי ספציפי.

עו"ד יאיר סקלסקי
משרד עורכי דין יאיר ח. סקלסקי עוסק ברשלנות רפואית, משפט רפואי, זכויות החולה וניהול סיכונים. המשרד נותן ייצוג ייצוג אישי ומקצועי לתובעים ברשלנות רפואית, מכל רחבי הארץ, בעיקר כנגד מוסדות רפואיים ואף בקשר לזכויות וטיפולים רפואיים לישראלים ברחבי העולם. למידע נוסף לחץ כאן
לייעוץ השאירו פרטים

אתר זה מוגן באמצעות reCAPTCHA ובאמצעות מדיניות הפרטיות ומדיניות השירות של גוגל.

רשלנות רפואית
יצירת קשר
חושבים שחוויתם רשלנות רפואית?

השאירו פרטים

ונחזור אליכם בהקדם

אתר זה מוגן באמצעות reCAPTCHA ובאמצעות מדיניות הפרטיות ומדיניות השירות של גוגל.