רשלנות רפואית בניתוחי הגדלת חזה באמצעות שתלי סיליקון – כל מה שחשוב לדעת

מה כוללת הסכמה מדעת בניתוחי הגדלת חזה? האם דליפת שתלי סיליקון מהווה רשלנות רפואית בניתוח? אלו סיכונים קיימים בשתלי הסיליקון ? על כל אלו ועוד במאמר שלפניכם
ניתוחים פלסטיים לשיפור המראה החיצוני פופולריים מאוד בעשורים האחרונים. ביניהם מבוקשים במיוחד בקרב נשים ניתוחי הגדלת חזה, שכוללים לרוב החדרת שתלי סיליקון לחזה.
ניתוחים אלו משווקים הרבה פעמים כניתוחים אסתטיים, לא מזיקים, שלא נלווים אליהם סיכונים משמעותיים. אולם, בפועל המצב הוא שונה – מדובר בניתוח לכל דבר, בהליך שיש בו סיכונים כמו בכל התערבות כירורגית, בניתוח בהרדמה כללית ובצד כל אלה קיים סיכון משמעותי מאוד משתלי הסיליקון עצמם, ועל כן קיימת חובה על הרופא ליידע את המטופלת אודות סיכונים אלה, כולל סיכונים נדירים.

תביעות רשלנות רפואית – הסכמה מדעת ורשלנות

במהלך השנים, הוגשו לבתי המשפט תביעות רבות בגין רשלנות רפואית עקב ניתוח להגדלת חזה. התביעות נסבו בעיקר סביב רשלנות שארעה במהלך הניתוח או לאחריו, וכן בהפרת החובה למסור למטופלת מידע מלא לפני הניתוח אודות הסיכונים הכרוכים בביצועו והשלכותיו. בעצם הפרת החובה ישנה פגיעה בעיקרון ההסכמה מדעת, שכן מתן טיפול רפואי מבלי לקבל הסכמה מדעת של מטופל, מהווה הפרת חובה חקוקה ורשלנות לכל דבר וענין. בניתוחים אסתטיים החובה הזו מוגברת אף יותר ולו מן הטעם שבדרך כלל הניתוח אינו מבוצע בשל צורך רפואי. במקרה כזה על הרופא להזהיר את המטופלת גם על סיכונים נדירים ביותר וגם על סיכונים מינוריים ולתת לה את האפשרות לקבל החלטה מושכלת האם היא באמת מעוניינת בניתוח שלא לצורך רפואי.

מהי הסכמה מדעת?

העילה המשפטית של "הסכמה מדעת" קבועה בסעיף 13 לחוק זכויות החולה. סעיף זה קובע באופן מפורש, כי לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן המטופל נתן הסכמה מדעת לטיפול. אין מדובר בהסכמה טכנית בלבד, אלא בהסכמה שמתבססת על כך שהמטופל קיבל והבין את המידע שנמסר לו, כולל האבחנה של מצבו הרפואי, תיאור ההליך, המטרה והתועלת הצפויה מההליך הרפואי וכן הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, כולל תופעות לוואי, כאבים ואי נוחות. ובמקרה של טיפולים אסתטיים, גם סיכונים נדירים ואפילו נדירים ביותר.

סיכונים אפשריים: דליפת סיליקון, זיהומים ועוד

לעניינינו, סיכונים בניתוח הגדלת חזה כוללים סיכונים שמשותפים לכל ניתוח מעצם היותו ניתוח, כגון: זיהומים, דימומים, כשלים בהרדמה ועוד. חוסר תחושה בשדיים או רגישות יתר בהם גם כן מהווים סיכון כירורגי שיש לתת עליו את הדעת. בנוסף, ייתכנו צלקות וא-סימטריה לא אסתטית לאחר הניתוח על כל אלה זכאית המטופלת לקבל הסבר מפורט. חשוב לציין, כי גם נזקים אסתטיים יכולים להיות מוכרים כנזקים בני פיצוי אם מוכח כי נגרמו בשל התרשלות הצוות הרפואי או שהמטופלת לא נתנה את הסכמתה המודעת לטיפול. עם זאת, ניתוחים להגדלת חזה מבוצעים על ידי החדרת שתלי סיליקון לחזה של המטופלות, ולא אחת המטופלת לא מקבלת מידע מקיף וממצה אודות הסכנות והסיכונים הנובעים מהשתלים. סיכונים אלה, הרבה פעמים, משמעותיים הרבה יותר מכל סיכון כירורגי. למעשה, מצאנו שבהרבה מקרים, לא רק שהרופאים לא מספרים למטופלות שיכולים סיכונים בשתלי הסיליקון אלא הם אף מסתירים זאת באופן אקטיבי ולעיתים מסלפים ממש את עולם הרפואה והמדע ומכחישים כל סיכון הנובע מהשתלים. אמנם מדובר בסיכונים נדירים, אבל הם קיימים בהחלט וחלה חובה על הרופא למסור למטופלת את המידע המלא בנושא. כך למשל, קיימת סכנה של דליפה משתלי הסיליקון לאחר הניתוח ונדידת הסיליקון לאזורים ואיברים אחרים בגוף המטופלת. נדידה זו של סיליקון בגוף המטופלת עלו להוביל לדלקות מקומיות במקרים הקלים ואף למחלות אוטואימוניות כגון תסמונת אסיא, פיברומיאלגיה ומחלות שיוגרן ובמקרים נדירים יותר למחלת ראות חסימתית או אינטראסטיציאלית ולסבל רב.

שתלי הסיליקון דלפו – המטופלת קבלה פיצוי גבוה

דוגמה למקרה שממחיש את חשיבות ההסברים בדבר הסיכונים והתוצאות של הפרת חובה זו היא מקרה שטופל ע"י משרד עו"ד יאיר סקלסקי. מעיין, צעירה בשנות ה-30 לחייה, עברה בשנת 2010 השתלה של שתלי סיליקון בשדיה. מטרת הניתוח הייתה אסתטית ולא היה בו כל צורך רפואי מוחשי.
לפני ביצוע הניתוח מעיין קיבלה הסברים מהרופא המנתח על אופן ביצוע הניתוח, על סיכוניו הכירורגיים ועל התוצאה המצופה. מעיין לא שמעה מהרופא דבר על סיכון שקיים בשתלי הסיליקון ועל כך שהסיליקון יכול לדלוף ולהתפשט בגופה דרך מערכת הלימפה.
מספר שנים לאחר הניתוח, שתל הסיליקון שהושתל בחזה של מעיין דלף ואז הרופא, לא רק שלא הסביר כי יש בכך סיכון, הוא הכחיש את הסיכון ושתל בגופה שתלים חדשים. זמן קצר לאחר מכן מעיין החלה לסבול מחולשה כללית, כאבים בכל הגוף וקשיי נשימה. מצבה התדרדר במהירות, והיא נזקקה לאשפוזים חוזרים והפכה לתלויה בעזרת בני משפחתה. בדיקות שמעיין עברה גילו שאחד השתלים נקרע ושהסיליקון שהיה בו דלף והתפשט בגופה, לאיברים שונים, כולל למעי, לכבד ובעיקר לריאות. גופה של מעיין פיתח תגובה אימונית חריפה ומעבר למחלה אוטואימונית שהגוף פיתח, הגוף יצר גרנולומות שעוטפות את הסיליקון והוא חסם בעיקר את ריאותיה. מעיין נאלצה לעבור מספר ניתוחים בארצות הברית ובישראל, בניסיון לסלק את הסיליקון מגופה, אך בדיקות מעבדה שהיא עברה מלמדות שלא ניתן להוציאו באופן מוחלט, ולמרבה הצער היא תמשיך לסבול ממחלות כל חייה.
תביעה שמשרדנו הגיש בשם מעיין כנגד הרופא על כך שהסתיר ממנה את סיכוני השתלים, הסתיימה בסכום גבוה במיוחד, בסך של מיליוני שקלים, שנפסק לטובתה. מקרה זה אינו המקרה היחיד והוא היה אחד משרשרת תביעות שמשרדנו הגיש בנושא וכל הנשים זכו לפיצויים משמעותיים אולם המקרה של מעיין יוצא דופן בחומרתו ובעצמת הנזקים שהיא סובלת מהם. המקרה ממחיש את העובדה שבשתלי סיליקון קיימים סיכונים משמעותיים ביותר ומחזק את הטענה שאישה זכאית להסברים מלאים בטרם ביצוע ניתוח. כיום משרדנו מנהל עוד מספר תיקים דומים כאשר באחת מהם סובלת התובעת מנזקים דומים מאוד לאלו של מעיין.

רשלנות רפואית בבחירת טכניקת הניתוח

מעבר לרשלנות הרפואית שיכולה לבוא לידי ביטוי בהסתרת סיכונים ואי קבלת הסכמה מדעת כפי שנדרש במסגרת החוק, רשלנות רפואית בביצוע ניתוח הגדלת חזה באמצעות החדרת שתלי סיליקון יכולה לבוא לידי ביטוי גם בדרכים אחרות, כמו בכל ניתוח, למשל: אי בחירת טכניקה מתאימה לניתוח, ביצוע הניתוח במיומנות ירודה ופגיעה באיבר אחר בשל כך, רשלנות במעקב לאחר הניתוח ועוד וכן גם בשל פגיעה פיזית במשתל. בהקשר זה האחרון ראוי להדגיש כי לא כל דליפה נובעת בשל פגיעה פיזית בשתל הסיליקון ולמעה למעלה מ20% מהשתלים דולפים או "מזיעים" ולכן האזהרה מפני הסיכונים חייבת לבוא גם אם הרופא לא התרשל בביצוע הניתוח עצמו.

האם כל נזק בניתוח הגדלת חזה ייחשב כרשלנות?

חשוב לומר, כי לא כל נזק שנגרם למטופלת שעברה ניתוח להגדלת חזה ייחשב בהכרח כרשלנות של הרופא המנתח. בית המשפט יבחן האם הרופא הפר אחת מהחובות המוטלות עליו. בהתאם לכך, בית המשפט יבדוק האם הרופא הסביר למטופלת היטב את הסיכונים העשויים לנבוע מהחדרת שתלי סיליקון. לצורך כך, לא די בהסבר על הסיכון בע"פ. יש לציין אותו בטופס ההסכמה ולוודא שהמטופלת הבינה על מה היא חותמת. כמו כן, אם הרופא החתים מטופלת על טופס הסכמה ביודעו שלא מדובר בהסכמה שקולה והגיונית (למשל – כאשר מדובר בשתלים גדולים שאינם מתאימים למטופלת), לא ניתן לראות בכך הסכמה מדעת של המטופלת או אם בטופס ההסכמה נכתב שאין סיכונים בשתלים או שהסיכונים לא הוכחו. כל טענה כזו בטופס ההסכמה מטעה את המטופלת, מסלפת את המציאות וגורמת לה להסכים שלא מדעת לעבור ניתוח שיש בו סיכונים.

נגרם נזק. מה עושים?

כאשר מדובר ברשלנות רפואית או בקבלת הסכמה שלא מדעת, ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית כנגד הרופא ולעיתים גם נגד המוסד הרפואי שבו בוצע הניתוח. הכל על פי עובדות המקרה המסוים.
איך יודעים את מי לתבוע ואם יש סיכוי לתביעה? יש ליצור קשר בהקדם עם עורך דין שעוסק ברשלנות רפואית, אשר יש לו ניסיון בתביעות רשלנות רפואית בדגש על רשלנות בניתוחים ובהשתלת שתלי סיליקון.
משרד עו"ד יאיר סקלסקי בעל ניסיון רב בתביעות רשלנות רפואית בניתוחי חזה, בכלל ובהשתלת שתלי סיליקון בפרט.
לקבלת ייעוץ אישי ומקצועי, ניתן לפנות למשרדנו בטלפון מס': 037518405

תוכן עניינים

האמור באתר, כולל במאמרים המופיעים בו, נועד להשכלה כללית ואין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין או להסקת מסקנות משפטיות במקרה מסוים.
במקרה והנך סבור/ה שנגרם לך עוול במהלך טיפול רפואי, עליך לפנות לקבלת ייעוץ משפטי ספציפי.

עו"ד יאיר סקלסקי
משרד עורכי דין יאיר ח. סקלסקי עוסק ברשלנות רפואית, משפט רפואי, זכויות החולה וניהול סיכונים. המשרד נותן ייצוג ייצוג אישי ומקצועי לתובעים ברשלנות רפואית, מכל רחבי הארץ, בעיקר כנגד מוסדות רפואיים ואף בקשר לזכויות וטיפולים רפואיים לישראלים ברחבי העולם. למידע נוסף לחץ כאן
לייעוץ השאירו פרטים

אתר זה מוגן באמצעות reCAPTCHA ובאמצעות מדיניות הפרטיות ומדיניות השירות של גוגל.

יש לכם שאלה
בנוגע לרשלנות רפואית?
אתם יכולים לשלוח לי הודעה בפורום רשלנות רפואית (הודעה אנונימית).
רשלנות רפואית
יצירת קשר
חושבים שחוויתם רשלנות רפואית?

השאירו פרטים

ונחזור אליכם בהקדם

אתר זה מוגן באמצעות reCAPTCHA ובאמצעות מדיניות הפרטיות ומדיניות השירות של גוגל.