רשלנות באבחון סרטן

תביעות רשלנות רפואית הפכו לנושא מדובר מאוד ואף קיימת טענה שחלה עליה במספר התביעות המוגשות מדי שנה לבית המשפט. לטענה זו אין ראיה ממשית וחברות הביטוח הטוענות לה לא מוכיחות אותה, אבל ברור הוא שהשיח סביב הנושא הפך ער ושקיימת מודעות הרבה יותר גדולה לאפשרות של הגשת תביעה ברשלנות.

למעשה לא כל טעות של רופא או טענה כלפי רופא תתברר בסופו של יום כרשלנות רפואית, אך ישנם מקרים בהם ההתנהלות המקצועית של הרופא או הצוות הרפואי הייתה כה לקויה, שהיא בהחלט מהווה עילה לתביעה ברשלנות ולקבלת פיצויים.

למעשה, מעשיו ומחדליו של רופא, יבחנו כמעשיו ומחדליו של כל בעל-מקצוע אחר, על-פי אמות-המידה שנקבעו בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין ובכל מקרה של חריגה מכללים אלו, הרופא יחשב כרשלן ואם מחדליו או מעשיו גם גרמו לנזק, הוא גם יחויב בפיצויים.

הרופא עוסק בהצלת חיים וככזה החובה המקצועית שלו כלפי המטופל היא מוגברת וגבוה במיוחד. על הרופא לנהוג במקצועיות ותוך הפעלת שיקול דעת תמידי בבואו לבדוק חולה, לאבחן את מצבו ולטפל בו. כך בכל תחום רפואי וכך, אולי במיוחד, במקרה שבו יש חשד לקיומה של מחלה ממארת או שצריך להיות חשד לקיומה של מחלה כזו.

רשלנות באבחון מוקדם של מחלת הסרטן

אחד התחומים החשובים ביותר בעולם הרפואה הוא האבחון המוקדם במקרים של חשד למחלות ממאירות. לאבחון המוקדם יש חשיבות מיוחדת לריפוי ברוב מחלות הסרטן.

כך, קמפיינים רבים מלמדים אותנו ומפצירים בנו לגשת לרופא ולהיבדק מבעוד מועד. אם לצורך אבחון סרטן מעי או סרטן שד ואף סרטן עור. לכל אלה חשיבות מרבית לאבחון המוקדם שכן מדובר בהצלת חיים של ממש.

באופן גס מאוד, התפתחות מחלת הסרטן בגוף האדם מחולקת לארבעה שלבים וככל שהאבחון נעשה בשלב מוקדם יותר, בעוד המחלה ממוקדת יותר ואינה מפושטת, כך עולים סיכויי ההחלמה, לעיתים באופן משמעותי שעושה את ההבדל בין החלמה מלאה לאבדן.

חובתו של הרופא המטפל להפניה לבדיקות המתאימות

ניטול לצורך הדוגמא מקרה שבו חולה בת 55 עושה בדיקות דם באופן שגרתי ונמצא כי חלה ירידה ברמת ההמוגלובין. על פי כללי הרפואה על הרופא המטפל, לידע את החולה בדבר הממצא החריג, לחשוד בגורמים האפשריים שיכולים להביא לירידה בהמוגלובין ולהפנות את החולה לבדיקות מתאימות.

במידה והרופא אינו מקיים אחת מחובותיו, הבירור הרפואי עלול להיעצר ולהביא לאבחנה כאשר זה כבר מאוחר מדי. אם נמשיך באותה דוגמא ונגלה שהרופא לא חשד באפשרות של דימום ממערכת העיכול, לא הפנה לבדיקות דם חוזרות או לבדיקות גסטרו ואף לא לרופא מקצועי בתחום, וכעבור שנה וחצי מצבה של החולה התדרדר עד כדי כך שהיא הגיעה לחדר מיון ושם אובחנה כסובלת מסרטן מעי מפושט בדרגה 4, הרי שנמצא רופא שהתרשל באבחון סרטן המעי וגרם למעשה להחמרה במחלה עד כדי צורך בטיפולים קשים וסיכוי נמוך מאוד להחלים.

הגשת תביעה ברשלנות באבחון סרטן

על החולה המעוניין בהגשת תביעה ברשלנות רפואית, להראות, באמצעות חוות דעת רפואית, מה היה מצבו אילו היה מאובחן במועד.

הדוגמא אינה מקרית ונתקלנו בלא מעט מקרים דומים, עם סוגי סרטן שונים והצלחנו להוכיח כי איחור באבחון של שנה וחצי ואפילו שנה יכול להוות גורם מכריע בשאלה אם החולה יחלים או לא ומבחינה משפטית, האם הוא יקבל פיצויים ובאיזה שיעור.

אם כן, תובע המצליח להראות שהרופא חרג מהכללים המקצועיים ולא אבחן את הסרטן במועד ושאבחון מוקדם היה משנה את המהלך באופן משמעותי, יזכה בפיצויים משמעותיים בהתאם למצבו.

לצערנו פיצויים אלו, לא יובילו להחלמה מהמחלה, אולם הם יכולים לשמש כלי עזר משמעותי לקבלת טיפולים מחוץ לסל התרופות ולתרום להארכת תוחלת חיים ובמקרים של חו”ח פטירה, לפצות את יורשי המנוח בכסף שהם איבדו כתוצאה ממות יקירם.