הריון ולידה הם אירוע משמח לכל משפחה. הציפיות והתקוות לעתיד הן גדלות ומרגשות מאוד. לאור זאת גם האכזבה והצער כשחס וחלילה משהו משתבש, הם עצומים. באופן כללי, את תחום ההיריון והלידה ניתן לחלק לשני תחומים מרכזיים שבהם, אם משהו משתבש, ניתן במקרים מסוימים להגיש תביעה:
תחום התביעות הראשון הוא בגין הולדה בעוולה. כלומר, תביעת הורים בשל רשלנות במעקב ההיריון, אשר בסופו נולד תינוק עם מום. מגוון המומים הוא גדול והתנאי היסודי לאפשרות של הגשת תביעה הוא שניתן היה לאתר את המום במהלך ההיריון ולפעול להפסקתו. הפסקת הריון היא זכות חוקתית יסודית של כל אישה במדינת ישראל ובתנאי שההיריון או האישה עומדים בקריטריונים שקבע החוק. אלא שעל מנת שהתנאים להפסקת היריון יתקיימו, למעשה יש לרופא חובה לאבחן כראוי את מצבו של העובר ולידע את האישה על מה שהוא רואה. אנו עדים למקרים בהם אישה שהייתה תחת מעקב רפואי במהלך ההיריון לא הופנתה לבדיקות מתאימות, בדיקות אולטרא סאונד שבוצעו פוענחו באופן שגוי ו/או לא פוענחו עד הסוף. אנו עדים גם למקרים בהם נצפים מומים במהלך בדיקות ההיריון אולם הרופא בחר להתעלם ו/או לא יידע את ההורים על הממצאים שאילו היו מתייחסים אליהם כהלכה, הם היו מובילים לבדיקות נוספות, כולל ביצוען של בדיקות גנטיות ולאבחנה של תסמונת קשה לעיתים. מקרה של זוג הורים צעירים שבבדיקת אולטרא סאונד נצפו אצבעות מחוברות אחת לשניה, לא זכה להתייחסות מתאימה ולהפניה להמשך ביצוע בדיקות, ובניגוד לרצונם נולד להם בן שלוקה בתסמונת קשה שגורמת לעיכוב התפתחותי משמעותי. הפיצוי שההורים קיבלו, בסך של כמה מיליוני שקלים, נועד לסייע להם לגדל את הילד ולהיענות לכל צרכיו.
תחום נוסף הוא התרשלות של הצוות הרפואי בזמן הלידה, לאחר שמעקב ההיריון היה תקין לחלוטין והובהר שעובר בריא. במקרים אלו האישה והעובר הגיעו למעשה לבית החולים בריאים לגמרי, אולם מהלך הלידה התבצע באופן רשלני וגרם נזקים לאישה או לילוד.
לדוגמה מקרה של אישה בשנות השלושים לחייה, אשר בשבוע ה-30 להריונה הופנתה לאשפוז והשגחה בבית החולים בשל כאבים ועבר מיילדותי כושל. עם קבלתה לבית החולים בוצע בה מוניטור שנמצא תקין והיא אושפזה ביחידת טרום לידה. רופא שטיפל במטופלת, התעלם מעברה המיילדותי ומתלונותיה על כאבי בטן וצירים והחליט לנתק אותה מהמוניטור שעקב אחרי מצב העובר. כעבור כשעתיים, ניסתה המיילדת לחבר את האישה למוניטור, אולם לא נמצא דופק. האישה נותחה באופן דחוף ונמצא כי הרחם קרוע, העובר נפלט לחלל הבטן והסתבך בין פיתולי המעי ומת. היה ברור שאילו דופק העובר היה מנוטר כמקובל, לכל אורך שהות האישה ביחידת טרום לידה, אזי שניתן היה לאבחן את הירידה בדופק בשלב מוקדם יותר, ליילד את האישה ובכך למנוע את פטירתו. הפיצוי שהיא קיבלה לא ישיב את העובר לחיים אך יסייע להורים ולו במעט, להתמודד עם כאבם ויגרום לבית החולים להימנע מרשלנות דומה בעתיד.
האמור באתר, כולל במאמרים המופיעים בו, נועד להשכלה כללית ואין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין או להסקת מסקנות משפטיות במקרה מסוים.
במקרה והנך סבור/ה שנגרם לך עוול במהלך טיפול רפואי, עליך לפנות לקבלת ייעוץ משפטי ספציפי.
