רשלנות רפואית בניתוח

רשלנות רפואית בניתוח היא עילת תביעה כנגד צוות רפואי כירורגי שגרם נזק לחולה תוך כדי חריגה מפרקטיקה רפואית מקובלת או מנהלים ברורים ואשר ניתן וצריך היה להימנע מכך. כמו כן, ישנה חובה להוכיח כי מעשיו של איש הצוות גרמו לנזק עליו מבקש בעל הנזק לתבוע.

מתי נוכל לתבוע?

על מנת לבסס תביעת בגין רשלנות רפואית, על התובע להוכיח ארבעה יסודות עובדתיים ומשפטיים:

1. קיומה של התרשלות

יש להוכיח כי בעת הטיפול בחולה הרופא נהג באופן שאינו מתיישב עם הפרקטיקה הרפואית המקובלת או, במקרים יוצאי דופן שהוא לא שיתף את החולה באפשרות ניתוחית שונה מזו שהוא נקט בה. כלומר, יש לבחון את פעולותיו של הרופא המטפל, ולבדוק האם הוא נהג באופן שונה ממה שנוהגים רופאים אחרים בסיטואציות דומות.

2. נזק

על מנת לבסס תביעה יש להוכיח שנגרם לחולה נזק. מעשה רשלני שאין נזק בצידו, לא יכול להוות בסיס לתביעת רשלנות.

3. קשר סיבתי

יש להוכיח קשר בין מעשיו הרשלניים של הרופא המטפל, לבין הנזק שממנו סבל הנפגע. אם לא מצליחים להוכיח קשר סיבתי בין שני האירועים (ההתרשלות והנזק) לא ניתן להטיל על הרופא אחריות נזיקית ולא ניתן לקבל פיצוי.
במקרים שבהם לא ניתן להוכיח רשלנות, ניתן לנסות להוכיח שהטיפול היה ללא הסכמה מודעת.

4. העדר הסכמה מודעת

כאשר הנפגע מוכיח כי הרופא לא הסביר לו את מלוא הפרטים בקשר לניתוח באופן מפורט וברור, וכי בוצעו בו פעולות שהוא לא נתן להן את הסכמתו המפורשת, וכתוצאה מכך נגרם לו נזק, קמה לו עילת תביעה על בסיס זה בלבד.

רשלנות רפואית לפני הניתוח

כאשר בוחנים מקרה רפואי בשאלה של טיפול רפואי רשלני יש לבחון את כלל הנסיבות והאירועים האפשריים שהובילו לקרות הנזק. כלומר, ייתכן כי פעולה רשלנית שבוצעה לפני הניתוח תהווה בסיס לתביעה נגד הצוות הרפואי, על בסיס רשלנות זו בלבד, בלי קשר לפעילותם במהלך הניתוח עצמו. לדוגמה, כאשר אבחנה רפואית שגויה, בהדמיה או בביופסיה, מובילה לניתוח לא נחוץ – קמה לבעל הנזק זכות לתבוע ולקבל פיצוי על ניתוח מיותר ואם הוא גרם לנזקים אז גם על הנזקים שנגרמו בניתוח המיותר. רונית, אשר אובחנה במהלך בדיקת פאפ שגרתית, כסובלת מסוג סרטן אלים מאוד, שמצריך ניתוח חירום מידי של כריתת חלק מצוואר הרחם על מנת להציל את חייה. הרופאים המטפלים חשדו כי מדובר באבחנה שגויה, אך למרות חשדם בחרו לנתח את רונית לפני שתוצאות הבדיקה השנייה חזרו מהמעבדה. לאחר הניתוח, הסתבר כי אכן ההבחנה הייתה שגויה, והניתוח היה מיותר לחלוטין. כתוצאה מהניתוח, נגרמו לה נזקים ובנוסף היא עלולה לסבול מנזקים קשים נוספים בעת היריון, במידה ובכלל תצליח להרות.

רשלנות רפואית לאחר הניתוח

גם לאחר הניתוח יכולים להתרחש מקרי רשלנות. דוגמא היא כאשר לאחר סיום הניתוח, המטופל עדיין זקוק לתקופת השגחה והרופא מחליט לא להשאירו להשגחה, או לשלוח אותו הביתה ללא השגחה מספקת, ונוצר נזק רפואי שלא מאובחן בזמן. במקרה כזה התובע יכול לקבל פיצוי על נזקיו גם אם הרופא לא התרשל כלל במהלך הניתוח.

שאלות ותשובות נפוצות

בהתאם לחוק זכויות החולה, המוסד הרפואי שבו טופלת מחוייב למסור לך העתק מכל המסמכים והמידע הרפואי הקשורים לפרוצדורה הרפואית שעברת או לטיפול והמעקב שהתנהל אצלו.
כאשר אדם נפטר כתוצאה מרשלנות רפואית, ישנה זכות תביעה גם לקרובי משפחתו, תלוייו ועזבונו.
בעיקרון מי שאראי לטיפול רשלני הוא הרופא המסויים שהעניק את הטיפול אולם מתוקף אחריותו השילוחית של המעביד, לרוב יתבע המוסד הרפואי שמעסיק את הרופא, ולא הרופא באופן אישי.
תוכן עניינים

האמור באתר, כולל במאמרים המופיעים בו, נועד להשכלה כללית ואין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין או להסקת מסקנות משפטיות במקרה מסוים.
במקרה והנך סבור/ה שנגרם לך עוול במהלך טיפול רפואי, עליך לפנות לקבלת ייעוץ משפטי ספציפי.

עו"ד יאיר סקלסקי
משרד עורכי דין יאיר ח. סקלסקי עוסק ברשלנות רפואית, משפט רפואי, זכויות החולה וניהול סיכונים. המשרד נותן ייצוג ייצוג אישי ומקצועי לתובעים ברשלנות רפואית, מכל רחבי הארץ, בעיקר כנגד מוסדות רפואיים ואף בקשר לזכויות וטיפולים רפואיים לישראלים ברחבי העולם. למידע נוסף לחץ כאן
לייעוץ השאירו פרטים

אתר זה מוגן באמצעות reCAPTCHA ובאמצעות מדיניות הפרטיות ומדיניות השירות של גוגל.

רשלנות רפואית
יצירת קשר
חושבים שחוויתם רשלנות רפואית?

השאירו פרטים

ונחזור אליכם בהקדם

אתר זה מוגן באמצעות reCAPTCHA ובאמצעות מדיניות הפרטיות ומדיניות השירות של גוגל.