רשלנות רפואית בגניקולוגיה ופריון

תחום הגניקולוגיה והפריון נוגעים בעצבים הרגישים ביותר של עולם הרפואה. הנשים אינן חולות ועם זאת מטופלות על ידי צוותים רפואיים. בניגוד לתחומי רפואה רבים שבהם מקרי הרשלנות מחמירים את מצבם של חולים, במקרה שבו מתרחשת רשלנות בתחום הגניקולוגיה, למעשה הרופא הוא שהופך את המטופלת מאישה בריאה לאישה חולה. הנזק שנגרם במקרי רשלנות בתחום הגניקולוגיה והפריון הוא פעמים רבות נזק משפחתי ולא רק אישי, המשפיע על חיים של רבים אחרים, מעבר לכאב האישי והכבד של האישה שנפגעה, שלעיתים אף איבדה את יכולתה להרות ולהיות אמא.

לדוגמה, מקרה של אישה שלאחר לידת ביתה הושארה ברחמה שארית שליה ולא הוצאה למרות סימנים ברורים שיש להוציאה. כעבור זמן, שמצבה החמיר הוחלט על הוצאת שארית השליה אך בדרך שאינה מקובלת ומסוכנת. כתוצאה מכך נגרם לאישה קרע ברחמה והיא נאלצה לעבור ניתוח חירום להצלת חייה. אילו מצבה היה מאובחן מיד לאחר הלידה ורופאיה היו מתייחסים ברצינות לתלונותיה, ניתן היה להימנע מהצורך בביצוע פרוצדורות אלה. כתוצאה מהטיפולים שהאישה עברה, היא נותרה עם הידבקויות וחסימות רחמיות קשות, אשר מקשות עליה להרות בשנית. היא מצויה בסיכון לקרע חוזר ברחם ו/או לידה מוקדמת, ככל שהיא תהרה בשנית. במקרים מעין אלו חובת הזהירות של הרופאים להקשיב לתלונות של האישה היא חובה מוגברת ולו משום שהם מטפלים באישה בריאה ועלולים בהתנהלותם לגרום לה לחלות. הפיצוי שהיא קיבלה, נועד לסייע בידה ללדת בשנית ובשלישית, אם לא בעצמה אז באמצעות אם פונדקאית.

מקרה אחר של התנהלות קלוקלת של צוות רפואי כלפי אישה בריאה לגמרי והתעלמות כמעט לחלוטין מרצונותיה, היה של אישה בשנות הארבעים לחייה, רווקה, שרצתה להביא ילד לעולם באמצעות תרומת זרע. האישה בחרה זרע מתוך מאגר, על פי תכונות ספציפיות של התורם. כחלק מתהליך ההפריה האישה עברה שאיבת ביציות והגיעה לבית החולים לצורך הזרעה. במהלך הטיפול בה התברר כי צוות בית החולים איבד את מנת הזרע הספציפית שבחרה אותה אישה. למרות זאת, הצוות הרפואי המשיך בפעולת ההפריה וההזרעה בוצעה באמצעות זרע אחר, שאותו בחר הצוות, בניגוד לרצונה של האישה וללא קבלת הסכמתה. כעבור זמן קצר, כאשר האישה התאוששה מן ההרדמה היא נחרדה לגלות כי נעשתה בה פרוצדורה רפואית בניגוד להסכמתה וללא שרצתה בה והפיצוי שהיא קיבלה נועד לשלם על הפגיעה באוטונומיה שלה ובזכותה לקבל החלטות על גופה.