חובותיו של הרופא בניהול מעקב היריון

לרופא מנהל מעקב הריון אחריות כבדת משקל. בריאותם של האישה ההרה ושל עוברה נתונים לחסותו ומצויים תחת אחריותו. כלל בסיסי הוא שהרופא אמנם אחראי לבריאותם של האם והעובר אבל רק במסגרת הידע הרפואי והפרקטיקה הרפואית הידועה והמקובלת. המשמעות היא שלא כל מקרה של ניהול הריון שהסתיים באסון או בנזק מצוי תחת אחריותו של הרופא. ברור כי אם נגרם נזק שלא מוכר לעולם הרפואה ושלא ניתן היה לאבחן אותו ולמנוע אותו מבעוד מועד- הרופא לא יהיה אחראי.

ברור אם כן, שמן הצד השני, מוטלת על הרופא מנהל מעקב היריון לנהוג על פי הפרקטיקה הרפואית המקובלת על קהיליית הרופאים, לבצע בדיקות ולפענח אותן בהתאם לידע הרפואי הקיים ולתת לאם ההרה הנחיות בהתאם למקובל והרצוי לה ולעוברה.

לשם מילוי חובה זו, על הרופא להיות מעודכן כל העת בספרות הרפואית המתאימה, להיות מיומן בביצוע בדיקות, להכיר את ההנחיות הרלוונטיות לניהול מעקב הריון, להיות בקיא בסטנדרטים המשתנים לאיתור מומים, מחלות וסיבוכים הצפויים בהריון ובכלל – להיות מעורב בהקהיליה הרפואית ובעל ניסיון מתאים לניהול הריון.

למעשה זוהי חובתו הרפואית הבסיסית ביותר של הרופא – להיות בעל מקצוע טוב שמסוגל באמת ליטול על עצמו את האחריות לבריאותם של האישה ההרה ועוברה. חובה מקצועית זו קיבלה ביטוי משפטי ובהתאם לדין, היא הפכה גם לחובה משפטית שהפרה שלה, יכולה להוליד (מעבר לתינוק), תביעת רשלנות רפואית ופיצויים משמעותיים לאם וליילוד.

מעבר לחובה זו של הרופא, להיות בעל מקצוע טוב, מוטלת עליו חובה משפטית נוספת בעלת חשיבות רבה שאינה נופלת מחובתו המקצועית. החובה היא חובת הגילוי של הרופא במעקב הריון. מדובר בחובה שנגזרת באופן ישיר מזכותה של האישה ההרה לכבוד.

כיום, בעידן של זכויות אדם ודגש על הזכות לאוטונומיה ובעלות על גופנו, קבע המחוקק כלל בסיס ביותר, לפיו לא ניתן להעניק טיפול או להימנע מטיפול ללא הסכמתו של המטופל וזה כולל גם נשים הרות.

בתי המשפט במדינת ישראל דנו בהרחבה בשאלה מהו היקף חובת הגילוי ומה מחויב הרופא לגלות לאישה ההרה המצויה במעקב הריון. אז פשוט הוא שאם רופא מבצע לאישה הרה בדיקת אולטרא סאונד ורואה שחו”ח לעובר אין מוח אז הוא חייב לגלות לה מה הוא רואה ובהתאם להמליץ על דרכי טיפול שבמקרה זה תהיה זו הפסקת ההיריון.

אבל הרוב המכריע של המקרים אינם כה ברורים ואינם כה חדים. אם כן, ברוב המקרים תוצאות בדיקת האולטראסאונד אינן חד משמעיות וניתנות לפירושים שונים. האם במקרה כזה נכון לגלות לאישה שיש ספק האם עוברה לוקה במום וליצור אצלה אולי פאניקה ?

או מקרה אחר, בו רואים בבירור מום אלא שהמום קל ולא מהווה סיבה להפסקת הריון ולמעשה אין מה לעשות עם הממצאים. האם אז נכון לגלות לאישה את עצם קיומו של המום ?

קיימות שאלות רבות והדילמה בהחלט קיימת וכך גם הפסיקה במדינת ישראל לא נותנת מענה חד וברור מה על הרופא לגלות לאישה במהלך מעקב ההיריון ומה לא. הבסיס הברור הוא שלאישה קיימת זכות על גופה ולה זכות לאוטונומיה ולכבוד וזכויות אלו מכתיבות חובת גילוי רחבה ביותר. למעשה ניתן לומר שהכלל השולט כיום והמכתיב לרופא מה לגלות לאישה במהלך הריונה הוא הצורך והצפייה של המטופלת הסבירה. מה מצפה אישה רגילה לשמוע במהלך הריונה ? כך במקרה אחד הפסיקה הרחיבה את חובת הגילו עד כדי הטלת חובה על רופא המנהל מעקב הריון לגלות לאישה לא רק מה שהוא רואה בבדיקות אלא גם את מה שהוא לא רואה. הפסיקה קבעה שעל הרופא לגלות לאישה האם ישנן בדיקות מדויקות יותר וטובות יותר אף אם אלו לא נמצאות בסל הבריאות או אפילו מעבר לים שבהן ניתן לראות טוב יותר את העובר.

במקרה אחר צמצם בית המשפט את חובת הגילוי וקבע שאין צורך לגלות לאישה את האפשרות לבצע בדיקה כאשר אין אינדיקציה רפואית לבצע אותה. באותו מקרה אישה אשר בנה נולד לה עם נזקים מוחיים כתוצאה מהדבקות בנגיף ה –CMV הגישה תביעה על כך שהרופא לא גילה לה שקימת אפשרות לבצע את הבדיקה, לגלות את הנגיף ובמקרה של הדבקה לבצע הפסקת הריון. התברר שהבדיקה אינה מדויקת וממילא לא ברור מה עושים עם התוצאות שלה. במקרה זה קבע בית המשפט כלל שככל שהבדיקה מדויקת יותר ושברור יותר מה ניתן לעשות מבחינה רפואית עם התוצאות כל חובת הגילוי גדולה יותר. הדיוק שבבדיקה, תוצאותיה, אפשריות הפעולה הרפואיות על בסיס התוצאה הן שיכתיבו למעשה את היקף חובת הגילוי.

אם כן, לרופא במעקב ההיריון קימות חובות רפואיות רבות אך קיימות לו חובות משפטיות לא פשוטות כלל ועיקר. על הרופא מצד אחד לבצע את תפקידו במקצועיות ומן הצד השני לגלות לאישה את כל אשר אישה סבירה מצפה לדעת ואת כל מה שעולם הרפואה מכיר והוא בעל תועלת לניהול מעקב הריון תקין.