הפסקה של טיפול תרופתי לטובת ביצוע פעולה רפואית היא דבר מקובל ולכן עצם ההפסקה אינה מהווה התרשלות אפילו אם יש בכך סיכון ואף אם נגרם בשל כך נזק. עם זאת יתכנו מקרים שהפסקת הטיפול נעשית בחיפזון, ללא הכנה או הדרכה ולטובת טיפול לא נחוץ. לכן במקרים כאלה שלא הופעל שיקול דעת מתאים, שלא נשקלו חלופות (אם ישנן) ושהתועלת הצפויה מהטיפול פחותה משמעותית מהסיכון שבהפסקת הטיפול, ניתן אז לבחון אפשרות של הגשת רשלנות רפואית.