שאלות ותשובות - רשלנות רפואית

הפסקה של טיפול תרופתי לטובת ביצוע פעולה רפואית היא דבר מקובל ולכן עצם ההפסקה אינה מהווה התרשלות אפילו אם יש בכך סיכון ואף אם נגרם בשל כך נזק. עם זאת יתכנו מקרים שהפסקת הטיפול נעשית בחיפזון, ללא הכנה או הדרכה ולטובת טיפול לא נחוץ. לכן במקרים כאלה שלא הופעל שיקול דעת מתאים, שלא נשקלו חלופות (אם ישנן) ושהתועלת הצפויה מהטיפול פחותה משמעותית מהסיכון שבהפסקת הטיפול, ניתן אז לבחון אפשרות של הגשת רשלנות רפואית.

ברור הוא שלפני כל ניתוח יש להסביר את כל הסיכונים על מנת שהחולה יוכל לקבל החלטה משוכלת האם לעבור את הניתוח או אם לאו. כמו כן יש להסביר חלופות אם קיימות ונדמה לי שבמקרה של השמנה ישנן חלופות תרופתיות. אם הסברים כאלו לא ניתנים אזי ניתן לבחון הגשת תביעה בגין טיפול ללא הסכמה מדעת ורשלנות רפואית ותביעה כזו מזכה בפיצוי על מלא הנזק. על מנת לבחון את האפשרות עליכם לפנות לעו”ד העוסק ברשלנות רפואית, שיאסוף את הרשומה הרפואית ישמע את הסיפור ויעריך את פרטי המקרה. ממליץ לא לאסוף את החומר הרפואי בעצמכם.

עצם העובדה שאדם נופל בבית חולים, אינה מקימה עילת תביעה ברשלנות ויש לבחון האם היה מכשול שגרם לכך והאם ניתן היה למנוע את הנפילה. כמו כן יש לבחון את אמדן הסיכון לנפילות שנכתב בזמן אמת ולבחון האם הוא היה בסיכון לנפילה ולא הושגח כראוי. אפשר לבחון גם האם אמדן הסיכון היה נכון והאם הוא לא היה בסיכון לנפילה ונכתב שלא.

השאלה אם ניתן לגלות ASD במהלך ההריון היא שאלה רפואית. מניסיוני התשובה היא שלא תמיד ניתן. לכן יש לבחון האם במקרה שלך ניתן היה לגלות את המום. מבלי להיכנס לשאלה האם ישנה עילת תביעה ברשלנות רפואית / הולדה בעוולה, מועד ההתיישנות בתביעות מסוג זה הוא 7 שנים מיום הלידה. עם זאת אינני ממליץ להמתין עד תום תקופת ההתיישנות ולפנות לבירור העילה כבר כעת ומקסימום בגיל שנתיים/שלוש. בהצלחה.

מתן טיפול תרופתי ללא הוראת רופא הוא אסור בהחלט. במידה וקיים קשר בין מתן התרופה לפטירתה, אז בהחלט ניתן להגיש תביעה ברשלנות רפואית.

התשובה לשאלה תיגזר משנת ההריון. לרופא נשים יש חובה לידע את האישה ההרה על *כל* בדיקה קיימת שניתן לבצע. ענין זה הוא ענין מיוחד מאוד לתחום מעקב ההריון. לכן החל משנת 2012 על רופאי הנשים היה לידע על בדיקת ציפ גנטי והחל משנת 2015/16 על האפשרות לבצע בדיקת אקסום שבה בוודאי ניתן היה לאבחן את המחלה. אם מדובר באחת מהשנים הנ”ל אז בוודאי שניתן לבסס עילת תביעה בגין הולדה בעוולה ובכפוף למועדי ההתיישנות הקבועים בדין.

הגורמים לאוטיזם הם רבים. בסיס גנטי הוא לא שכיח. יש לבחון האם הבסיס לאוטיזם הוא גנטי ואם כן יש לבחון האם הייתה אנדיקציה להפנות לבדיקות ספציפיות במהלך ההריון. גם אם לא הייתה אינידקציה ספציפית הרי שהיה על רופא הנשים לידע על בדיקות אפשריות שניתן לבצע ולאבחן את הבעיה.

עצם דליפת סיליקון היא עילת תביעה, רק אם לא הוזהרת מראש על האפשרות שזו תתרחש. עם זאת, ראוי לבדוק היטב לאן הסיליקון דלף ולאלו נזקים גרם. סיליקון מוכר ככזה שיכול לגרום למחלות שונות, חלקן קשות, ולכן לא נכון להזדרז ולהגיש תביעה על עצם הדליפה ללא בירור מעמיק של הנזק האמיתי וזה האפשרי.

ניתוחים פלסטיים הם בדכ אינם ניתוחים נחוצים מבחינה רפואית. משום כך על הרופא ליתן הסברים מפורטים מאוד לפני הניתוח על כל הסיכונים הטמונים בו. מדברייך נשמע שהסיכונים שנגרמו לך הם אינם תוצאה של רשלנות רפואית (אך הדבר טעון בדיקה) אלא תוצאה סבירה של ניתוח פלסטי. לכן, במידה ולא קיבלת הסברים לפני ביצוע הניתוח תהיה לך עילת תביעה בגין ביצוע ניתוח ללא קבלת הסכמה מדעת.