Posts in category: כתבות

רמת גן, יום רביעי  כ”ט אלול התשפ”ד, ערב ראש השנה התשפ”ה
2 באוקטובר, 2024

לקוחות ומכרים יקרים,

מזה זמן רב שלא שלחתי דיוור ונדמה לי שהדבר מובן. תקופה מאתגרת שאנחנו עוברים ונדמה שמה שאינו מחויב המציאות, נדחק מעט הצידה. ערב ראש השנה זוהי הזדמנות לחדש את הדיוור ולשתף במעט שאנחנו עושים במשרד. 
בין לבין אנחנו מנהלים כמה תביעות רפואיות כואבות ומורכבות ביותר ובין היתר מנסים להוציא צדק לאור של משפחתו של נער שנותק ממכשיר האקמו בעת אשפוזו בבית החולים שניידר ושל משפחה שביתם עברה השתלת לב מורכבת ביותר לאחר שהוטסה לארצות הברית בעקבות התרשלות נטענת.

התחלנו לאחרונה, עו”ד לירון ליברמן ואנוכי, להקליט פודקאסט שבו אנו, תובעים ונתבעים, משוחחים על הכל בתחום הרשלנות הרפואית. מדובר בשיח מרתק שיכול לעניין גם את מי שלא עוסק בתחום.

עוד אני משתף אתכם בהחלטה של בית משפט המחוזי במחוז המרכז, ובה הפחתה משמעותית של סכום האגרה שתובעים נאלצים לשלם במקרה שהם התפשרו, בסכום הנופל מסך של 1.5 מליון ש”ח בהליך שמתנהל בבית משפט המחוזי.

אבקש לאחל לכולם שנה טובה, שנה בריאה, הרבה נחת אושר ופרנסה. שנה של שקט ושלווה והשקט ובטח. שנה של נחמה למשפחות השכולות ולעם ישראל כולו ושל שמחה כבירה עם שחרור מהיר ככל הניתן של כלל החטופים.

אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל
הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה
הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה
הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם
וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה
וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה
וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה
הָשָׁתָא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב
וְנֹאמַר אָמֵן

שלכם, יאיר

**

סדרת פודקאסט חדשה – מאחורי התיקים רשלנות רפואית

במסגרת הדיוור, אני חושף אתכם לפודקאסט מעניין, פרי מיזם שלי ושל עו”ד לירון ליברמן, המייצג נתבעים בתביעות רשלנות רפואית. אני מצד התביעה, הוא מצד ההגנה; מאחורי התיקים – רשלנות רפואית.
לירון ואני עוסקים בתחום הרשלנות הרפואית ב- 20 השנים האחרונות (הזמן טס כשנהנים).
לירון בייצוג המדינה מצד הנתבעים ואני מצד התובעים.

הפודקאסט נועד לייצר שיח בין מייצגי תובעים ונתבעים, לפתוח ולחדד נקודות מבט שונות על סוגיות משותפות. מדי כמה פרקים אנו גם מארחים חברים העוסקים בתחום ובעלי תפקידים שונים בעולם הרפואה או המשפט, שיש להם נגיעה לתחום.
תוכלו להאזין לפרקים שעלו עד כה בספוטיפי או ביוטיוב.

הפרק שאותו אני מצרף לדיוור כעת, דווקא לא עוסק ברשלנות רפואית אלא יש בו מהאקטואליה המשפטית. האמת שלצערינו שבמדינת ישראל הוא תמיד היה אקטואלי ונקווה שלא עוד.
לעו”ד מאיר סחיווסחורדר נחשפנו כולנו בשנים האחרונות כשניהל בשם משפחתו (ולא רק) שנספתה בפיגוע בסבארו, מאבק משפטי בנסיון להשיג להם מעט צדק. כעת הוא התאחד עם משרד ויסגלס אלמגור וביחד הם מנהלים תיקים לא מעטים העוסקים בנפגעי פעולות איבה.

להאזנה

***

תשלום אגרה בהליכים משפטיים משמש מעין מסננת לפני הגשת תביעות או ליתר דיוק, נדבך נוסף שעל תובע פוטנציאלי לקחת בחשבון ולשקול בין שאר שיקולי הכדאיות לפני הגשת תביעה.
בתביעות בדבר רשלנות רפואית (או בכלל נזקי גוף) המחוקק הקל על התובעים והכיר בצורך הסוציאלי של תביעות לפיצויים שנועדו לצרכים רפואיים ולהקטין נזקי גוף שנגרמו לתובע. לכן נקבע תשלום אגרה, סמלי במובנים רבים, שמשולם על ידי התובע עם פתיחת ההליך. כ- 800 שקלים בבית משפט השלום וכ- 1,300 ש”ח בבית המשפט המחוזי. עם זאת, סכום האגרה המלא שעל תובע לשלם, אם ההליך לא מסתיים לטובתו, הוא גבוה הרבה יותר (ועדיין סמלי במובנים של ניהול הליך משפטי). סך של כ- 7,000 ש”ח בשלום וקצת פחות מ- 50,000 ש”ח למחוזי.

מכיוון שסכומי האגרה בתביעות בגין נזקי גוף הן לא נגזרת של סכום התביעה ומכיוון שאת סכום התביעה המדויק קשה מאוד להעריך בתחילת התביעה, הפסיקה מתירה לתובע לבחור היכן הוא רוצה לנהל את תביעתו, בבית משפט השלום או בבית משפט המחוזי. נבהיר, בית המשפט השלום מוסמך לדון בתביעות שאינן עולות על 2.5 מליון ש”ח ובבית המשפט המחוזי אין הגבלת סכום. בעיה נוצרת במקרים שתובע פוטנציאלי מעריך את נזקיו בסכום ביניים שלא בטוח שמגיע ל- 2.5 מליון ש”ח אך הוא יכול גם לעלות על סכום זה. היכן תוגש התביעה במקרה כזה?. להגשת תביעה בבית המשפט המחוזי יתרונות רבים אולם מה יעשה תובע שלא בטוח שתביעתו עומדת בסכומים הנ”ל ? המחוקק קבע כי ניתן להגיש כל תביעה לבית משפט המחוזי אולם תובע מסתכן בתשלום אגרה גבוה, גם אם הוא “ינצח” בהליך ויזכה לפיצוי אולם זאת רק במקרה שהפיצוי שהוא קיבל, בפשרה או בפסק דין, יעלה על 60% מגובה סמכות בית המשפט המחוזי.
המחוקק למעשה אפשר לתובע פוטנציאל לטעות בהערכת תביעתו כלפי מטה, בשיעור של 40%.

לאחרונה עסקנו במקרה שבו הערכת התביעה עלתה על גובה סמכות בית המשפט, אולם במעלה הדרך התובע התפשר, משיקולים שונים, בסכום הנופל משווי של 60% מגובה הסמכות. דהיינו פחות מ- 1.5 מליון ש”ח. בהחלטה אמיצה ומתוך כוונה לעודד פשרות, קבע כבוד בית המשפט המחוזי במחוז המרכז כי על תובע שמעריך את תביעתו כהלכה וחוסך מבית המשפט הליך הוכחות מורכב, לא תחול יתרת האגרה בסך של עשרות אלפי שקלים ועל התובע לשלם את יתרת האגרה כאילו הוא ניהול את תביעתו בבית משפט השלום בסך של מעט יותר מ- 1,000 שקלים.
מדובר בהחלטה שתורמת מאוד לשיקול הדעת שמפעילים תובעים, לא רק לפני פתיחת ההליך, אלא גם בעת ההחלטה האם להתפשר או אם לאו וכמה זה יעלה להם.

רמת גן, ‏‏יום שני כ”ה סיוון  תשפ”ד
1 ביולי, 2024

לקוחות ומכרים יקרים,

אני שמח להעביר לעיונכם את דף המידע מספר 4 ממשרדי, דף המידע הפעם עוסק בליבת הקושי של צוותים רפואיים, הנבחנים תחת עינו הפקוחה של בית המשפט ובשאלה מהי רשלנות רפואית? ובקושי הנוסף שבו נתקלים תובעים מול מערכת בתי המשפט, כשהם מבקשים להפרע פיצויים בתיקי רשלנות רפואית. מדובר בתחום משפטי סבוך מאוד והקשיים שבניהול תיק רשלנות רפואית, אינם אינהרנטיים רק לתיק עצמו ולשאלה האם היתה רשלנות או לא, אלא גם לאופן ניהול התיק במערכת עמוסה.

שלכם, יאיר

גישורים בתביעות רשלנות רפואית

מערכת בתי המשפט קורסת תחת העומס.
אחת הדרכים לנסות ולפתור את העומס היא “מיקור חוץ”.

תחת מינוי שופטים רבים, שיוכלו לתת למתדיינים, בכל תחומי המשפט, את יומם בבית המשפט וסעד במקרים המתאימים, מערכת בתי המשפט “פולטת” תיקים לגופים פרטיים ולגישורים פרטיים.

אחד התחומים שסובלים מבעיית העומס הוא תחום הרשלנות הרפואית, ותובעים ברשלנות רפואית צריכים לצפות מראש, כי הם יתקשו לקבל סעד, ובא כוחם יעמוד בפני לחצים להפנות את התיק לגישור ולהימנע מניהולו. תיקי רשלנות רפואית אמנם לא רבים, אך הם מייצרים פקק במערכת בתי המשפט, בשל מורכבותם והיקף החומר הרב בכל תיק. לכן, מערכת בתי המשפט תעשה הרבה על-מנת לנסות להימנע מקידום התיק ותציע למתדיינים בפניה להוציא את התיק לגישור.

על פני הדברים נשמע שמדובר בפתרון שהוא כמעט קסם, האינסטינקט הראשוני לחשוב הוא, שאם תיק מופנה לגישור, אז בסופו, יהיה גם הסדר ובצידו תשלום. אז ראשית, לא כל התיקים שמתקיים בהם גישור מסתיימים בהסדר פשרה, בוודאי לא כזה שיכול לרצות את התובעים, שנאלצים פעמים רבות להסכים להצעות מגשרים שאינן גבוהות רק משום פרק הזמן הרב שעבר, ושנית, תהליך הגישור הגם שהוא עצמו אינו ארוך, ‘נמרח’ על פני חודשים ארוכים ולעתים שנים, משום שחברות הביטוח, המייצגות את בתי החולים, מעכבות את תהליך קבלת האישורים לגישור עצמו, ולאחר הגישור את תהליך קבלת האישורים להצעת המגשר.

מדובר אפוא פעמים רבות, בהליך בירוקרטי, ולא יעיל, שמעכב את ניהול התיק לא מקדם אותו ומאלץ תובעים להסתפק בסכומי פיצויים נמוכים מערכו של התיק.
לכן תובע המעוניין לסיים את התיק בהסדר מחוץ לכתלי בית המשפט, נכון שיעשה זאת במו”מ ישיר מול ב”כ הנתבעים, מו”מ קצוב בזמן, ואם זה לא צולח, יתעקש לנהל את התיק בבית המשפט כפי שהוא זכאי לעשות על פי דין. במצב כזה על תובע לקחת בחשבון כי הוא עלול גם להפסיד את התיק אולם נראה שהדרך לייעל את ניהול התיק, לקדם אותו ולמקסם את סכום הפיצוי – היא נטילת סיכונים.

אמירה חשובה שיש להוסיף, שהאמור מתייחס לתיקים שיש להם בסיס משפטי איתן ושנבדקו היטב ע”י עורך הדין המייצג, לפני הגשתם – ולא לתיקים שהוגשו רק על מנת לנסות להפרע מעט פיצויים, אפילו אם לא היתה התרשלות.

למי הרופא מחויב?
הרופא מחויב בראש ובראשונה למטופליו ולצורך כך לפעולה ע”פ סטנדרטיים מקצועיים בלבד. מחויבותו זו גוברת על כל התחייבות למנהלים או למוסדות בהם הוא עובד. חובת הרופא כוללת את הצורך לפעול תמיד לטובת המטופל, על פי הסטנדרטים המקצועיים הגבוהים ביותר והנהלים המקובלים בעולם הרפואה. הרופא מחויב להבטיח כי הטיפול הניתן למטופל הוא מיטבי, גם אם זה סותר את הנחיות המנהלים או המוסדות בהם הוא מועסק.

מחויבות לפרקטיקה הרפואית ולא להנחיות המנהליות
הרופא מחויב בראש ובראשונה למקצוע הרפואה, אשר מחייב שמירה על רמת מקצועיות גבוהה, אתיקה רפואית והקפדה על טובת המטופל. משמעות הדבר היא כי במקרים בהם יש סתירה בין הוראות המנהלים לבין טובת המטופל, הרופא חייב לפעול לטובת המטופל. במקרה של ד”ר יגר נ’ שר הבריאות (ע”א 410/93), בית המשפט קבע כי הרופא היה חייב לנקוט באמצעים נוספים לאבחון מחלת המטופל, גם אם הנהלים הפנימיים של המוסד לא דרשו זאת. על הרופא להפעיל שיקול דעת רפואי עצמאי ולהיות נאמן למקצוע הרפואה ולא להנחיות מנהליות, שנועדו לחסוך בהוצאות טיפול.

דוגמאות מהפסיקה
בפסקי הדין שנידונו, הובהרה מחויבותו של הרופא כלפי המטופל והמקצוע:
• ת.א. 1199/07 ד”ר צבי רביב נ’ משרד הבריאות: בית המשפט קבע כי הרופא חייב לבדוק האם הנהלים המוסדיים מספקים טיפול סביר וראוי, ולפעול בהתאם לאמות המידה המקצועיות המקובלות.
• ע”א 410/93 ד”ר יגר נ’ שר הבריאות: בית המשפט הטיל אחריות על הרופא משום שלא נקט באמצעים המתאימים לאבחון מוקדם של המחלה, למרות שהנהלים הפנימיים לא דרשו זאת. הרופא חייב היה לפעול לטובת המטופל על פי הסטנדרט הרפואי המקובל.

מבחני הגישה הרפואית הסבירה וסטנדרט הציפייה מרופא
בפסיקה הישראלית נקבע כי רשלנות רפואית תיבחן על פי מבחן “הרופא הסביר”. על פי מבחן זה, רופא ייחשב כרשלן אם התנהגותו חרגה מהסטנדרט המקובל של רופאים סבירים ומיומנים העוסקים באותו תחום התמחות.

על אף שהפירוש המילולי של המונחים “סטנדרט מקובל” או “רופא סביר” מכוונים לרמה ממוצעת, הציפייה בפועל היא לסטנדרט גבוה, והוא כולל את החובה להתעדכן בחידושי הרפואה, להשתמש בציוד רפואי מתאים, ולהתייעץ עם מומחים במידת הצורך. בנוסף, בית המשפט בוחן את התנהלותו של הרופא ביחס לידע הרפואי שהיה קיים בזמן המקרה הנדון. כלומר, הרופא נבחן על פי הסטנדרט שהיה מקובל במועד הטיפול, ולא על פי סטנדרטים מאוחרים יותר.

הגדרת “רופא סביר” בפסיקה:
• ע”א 145/80 ועקנין נ’ המועצה המקומית בית שמש: בית המשפט העליון קבע כי “הרופא הסביר” הוא רופא בעל הכשרה וניסיון סבירים בתחום התמחותו, אשר פועל במקצועיות, בזהירות ובתשומת לב הנדרשים.
• ע”א 2781/93 דעקה נ’ בית החולים “כרמל”: בית המשפט העליון הדגיש כי סטנדרט “הרופא הסביר” הוא דינמי ומשתנה בהתאם להתפתחויות ברפואה ובטכנולוגיה. רופא סביר נדרש להתעדכן בידע הרפואי העדכני ולהשתמש באמצעים ובשיטות המקובלים בתחום התמחותו.
דוגמאות לגישות הפסיקה ביחס ל”רופא סביר”:
• מידע וחובת גילוי: רופא סביר נדרש לספק למטופל את כל המידע הרלוונטי אודות מצבו הרפואי, אפשרויות הטיפול, הסיכונים והסיכויים הכרוכים בכל אפשרות, כדי לאפשר למטופל לקבל החלטה מושכלת.
• קבלת החלטות רפואיות: רופא סביר נדרש לקבל החלטות רפואיות על סמך ידע רפואי עדכני, ניסיון קליני, ובחינת הנסיבות האישיות של המטופל.
• ביצוע פרוצדורות רפואיות: רופא סביר נדרש לבצע פרוצדורות רפואיות במקצועיות, בזהירות ובתשומת לב, תוך שימוש בטכניקות ובשיטות המקובלות בתחום התמחותו.
• מעקב וטיפול לאחר פרוצדורה: רופא סביר נדרש לעקוב אחר מצבו של המטופל לאחר פרוצדורה רפואית ולספק טיפול הולם במידת הצורך.

חשוב לזכור:
הדרישות אמנם גבוהות, אך בתי המשפט מודעים ויודעים כי מקצוע הרפואה, איננו דבר מדויק ולא רק שהוא לא מדויק, טמון בו גם סיכון מעצם טבעו. במצב כזה, ברור ומובן כי פעילות רפואית מזמנת גם לא מעט טעויות וגרימת נזקים שלא בגלל רשלנות. ההבדל בין טעות לרשלנות, יבחן תמיד ע”פ מה שצריך היה לעשות או לא לעשות בזמן אמת ולא כחכמה שבדיעבד, כשאנו יודעים כבר את התוצאה.

רמת גן, ‏‏יום חמישי כ’ אדר א’  תשפ”ד
29 בפברואר, 2024

לקוחות ומכרים יקרים,
 

שמח להעביר לעיונכם את דף המידע מספר 3, אשר יתמקד בעניינים מקצועיים יוצאי דופן בתחום הרשלנות רפואית.
הפעם, אשתף אתכם בשני תיקים שאותם ניהלנו ועדיין מנהלים. בשניהם – החלטות חריגות, המשליכות באופן רוחבי ומשמעותי מאוד על עולם הרשלנות רפואית.
ההחלטה הראשונה עוסקת באפשרות למתן פיצוי על נזקים שיכולים להתרחש בעתיד בעקבות הרשלנות, אך לא בטוח שיתרחשו והעניין השני, עוסק בחלק הפרוצדורלי של ניהול רשלנות רפואית ומקשה מאוד על בירור הראיות בתיק מכיוון שבית המשפט הגביל את היכולת לשלוח שאלונים לכל הנתבעים בתיק.

שלכם, יאיר

ההחלטה החריגה, המאפשרת לתובעים ברשלנות רפואית להיפרע פיצויים בעתיד ללא חשש מטענת התיישנות וללא צורך בהמתנה לברר אם הנזק יגרם או לא

תביעות רשלנות רפואית מוגשות בגין נזקי גוף שנגרמו כתוצאה מטיפול רפואי לא מקצועי. נזקי הגוף שנגרמים יכולים להיות מיידיים, כאלה שמופיעים מיד עם ההתרשלות והם יכולים להיות גם עתידיים. כאלה שיתרחשו בעתיד כתוצאה ממעשה הרשלנות. פיצוי בגין נזקים עתידיים הוא דבר שגרתי בתביעות רשלנות רפואית, מכיוון שבאמצעות בירור רפואי, בירור ראייתי וחוות דעת מומחים, ניתן לאמוד, ברוב המקרים, מה יוליד העתיד ואיזה נזקים יכולים לצוץ בכל שלב.

לדוגמא, ברור שחולה עם אי-ספיקת כליות שנגרמה כתוצאה מרשלנות רפואית, עלול להגיע בעתיד למצב של טיפולי דיאליזה ואף השתלת כליה. אולם, קיימים מקרים, שבהם המומחים הרפואיים יודעים להגיד שיתכן שיתרחש נזק מסוים כתוצאה מהרשלנות, אבל אין שום ידיעה מתי ומה שיעור הסיכון. זאת אומרת, מדובר ב”כדור שנורה”, אבל לא ברור אם הוא יפגע או מתי.

במקרים כאלה, אין כל אפשרות לאמוד את היקף הנזק העתידי ובוודאי שלא את שיעור הפיצוי שהתובע זכאי לו בגינו.
לאחרונה, הגשנו תביעה בשם צעירה, שעברה כריתה חלקית של צוואר הרחם כתוצאה מחשד לממאירות. התברר שהחשד היה מוטעה ופענוח הביופסיה שעל בסיסה הוחלט על קיום הניתוח, היה שגוי. המומחה מטעם התביעה בתיק, קבע שמעבר לנזקים המידיים של כריתת הרחם החלקית, עלולים להתרחש גם נזקים עתידיים של לידה מוקדמת, הפלות מוקדמות ואף קושי להרות.
כל אלה יכולים להתרחש כמובן רק אם אותה צעירה תחליט שהיא מנסה להכנס להריון וגם אז הסיכון להם הוא לא גבוה אבל אם הם יתרחשו הנזק הוא עצום ולא ניתן לוותר עליו בשל אותה אי ידיעה מתי ואם יתרחש.

בקשה שהגשנו לבית המשפט לפצות את התובעת כעת בגין נזקיה שנגרמו והם ברורים כיום ולפצל את הסעדים כך שהתיק ישאר פתוח והיא תוכל לשוב ולתבוע במקרה שהנזקים העתידיים יגרמו – התקבלה.

מדובר בהחלטה חריגה ביותר בתחום הרשלנות הרפואית, המאפשרת לתובעים ברשלנות רפואית להפרע פיצויים בעתיד ללא חשש מטענת התיישנות וללא צורך בהמתנה לברר אם הנזק יגרם או לא.

מניעת האפשרות לשלוח שאלונים בתביעות רשלנות רפואית והערמת קשיים על תובעים

צעירה נפטרה בעקבות טיפול רפואי רשלני. בטיפול הרפואי היו מעורבים אנשי צוות רבים שכולם שייכים לאותו מוסד רפואי.
לאחרונה, תיקן המחוקק את תקנות סדר הדין האזרחי וקבע כי בבית המשפט המחוזי, בעל דין מוגבל במשלוח של לא יותר מ- 50 שאלות לשאלון, לבעל הדין האחר.
שאלונים בתביעות רשלנות רפואית, הם כלי ראייתי חשוב מאוד הנועד לבירור עובדתי ולביסוס עילת התביעה. כלי זה חשוב במיוחד לתובעים ברשלנות רפואית, שכן לתובעים אין את כל המידע על מה שקרה כמו שהוא מצוי בידי הנתבעים.

בתביעה של אותה צעירה, תבענו כל אחד מאנשי הצוות בנפרד, מכיוון שכנגד כל אחד קיימת עילת תביעה, אישית וישירה, מקום בו היו מעורבים באופן משמעותי בטיפול הרשלני הנטען וכל אחד מהם מהווה אישיות משפטית נפרדת שיכולה לתבוע ולהיתבע ולהיות מחוייבת בפיצויים.

בית המשפט המחוזי קבע, בניגוד ללשון התקנות, כי לא ניתן לשלוח שאלון לכל בעל דין, אם כל בעלי הדין שייכים לאותו גוף או עובדים באותו מקום עבודה. בית המשפט המחוזי שגה לטעמנו שגיאה מרה, גם מבחינת הפרשנות המשפטית של לשון התקנות וגם מבחינה מהותית, המקשה מאוד על תובעים ברשלנות רפואית לברר עובדות שלא נמצאות בידיעתם.

על החלטה זו הוגשה בקשה לרשות ערעור לבית המשפט העליון, שמצא שיש להשיב לבקשה ומדובר בנושא שיש לדון בו, אולם הוא לא נדון מכיוון שהתביעה הספציפית הסתיימה בפיצוי מלא לתובעת לעזבון המנוחה ללא המשך ניהול ההליך.

מאז התקבלו כבר כמה החלטות נוחות יותר לתובעים של בתי משפט מחוזיים אחרים, אולם החלטה זו נשארה הדומיננטית, ואין לנו ספק שבמקרה מבחן מתאים, החלטה זו תתהפך ותובעים יוכלו לשוב ולברר את תביעתם בצורה מפורטת ומדויקת.

רמת גן, ‏‏יום חמישי י”ח חשון תשפ”ד
2 בנובמבר, 2023

לקוחות ומכרים יקרים,

לא צפיתי בשום אופן וצורה, שאת הפניה השניה שלי אליכם, באמצעות דיוור המשרד, אעשה תחת אש ולאחר אסון כל-כך כבד שחווינו כעם וכמדינה. האמת, שהתלבטתי רבות האם להוציא כעת את הדיוור השני, או להמתין לעת רגועה יותר.
אולם נדמה שנדרשת חזרה איטית לשגרה מסוימת. האסון הכבד והמלחמה שבאה בעקבותיו, כפו על מערכת המשפט קפאון כמעט מוחלט. כל המועדים שנקבעו בחוק או שנקבעו ע”י בתי המשפט, נדחים משבוע לשבוע, ע”י שר המשפטים.

כך, תיקים שמתנהלים בבתי משפט ונועדו לקדם זכויות של נפגעים ולהביא לתשלום פיצויים – אינם מתקדמים וממילא לא מסתיימים. להערכתי, היום יצא צו נוסף של שר המשפטים, המאריך בשבוע ימים את הקפאון, אולם, בשבוע זה נדמה כי יעשה ניסיון להיערך לחזרה איטית של מערכת המשפט. כולי תקווה, כי מהלך זה יצלח.

במהלך תקופה זו, משרדנו עוסק במגוון התנדבויות בתחום האזרחי ואנו נערכים להמשך פעילות כולל בתחום המדיקו-ליגאלי.

אנו פונים לכל מי שזקוק לאימות חתימות לצורך הגשת מסמכים לרשויות או למתן יעוץ על אודות זכויותיכם לפיצויים בעקבות המלחמה, לפנות למשרדנו ולהיעזר בנו.

שנדע בשורות טובות וימים שקטים לכל עם ישראל.

שלכם, יאיר

אימות חתימה בחינם
המלחמה הביאה איתה צורך בהגשת תביעות ובקשות רבות לרשויות המדינה. פעמים רבות, למסמכים אלו, כגון בקשה לרישוי נשק, תביעות למס רכוש, בקשות למשרד האוצר, תשלומי פיצויים, קבלת החזרים וכיוב, נדרשת הגשת של תצהיר המאומת על ידי עורך דין. הנכם מוזמנים לפנות למשרדנו ואנו נאמת את חתימתכם ללא תשלום.

יעוץ ללא תשלום לנפגעי גוף ורכוש
המלחמה הביאה איתה לצערנו, נפגעים לא מעטים, ברכוש ובגוף. לנפגעים אלו, המדינה, מקנה זכויות שונות, אם דרך מס רכוש או באמצעות הביטוח הלאומי.
משרדנו יעניק יעוץ ללא עלות למי שזקוק לכך.

רמת גן, ‏‏יום ראשון כ”ד אלול תשפ”ג
‏7 ספטמבר, 2023
ערב ראש השנה התשפ”ד

אנו מייצגים בחודשים האחרונים את הוריו של מידן קלר ברוך ז”ל בן ה-16 שנפטר במרכז הרפואי שניידר לאחר תלישת מכשיר האקמו מצווארו.
סביב מותו התרחשה מהומה רבתי, בתקשורת וברשתות החברתיות, שתחילתה הייתה בהודעה לעיתונות של מנהל היחידה לטיפול נמרץ לפיה מידן הוציא את צינור האקמו מצווארו “מסיבה שאינה ברורה”.  בכך רמז מנהל היחידה שמידן, אולי, שם קץ לחייו. לפחות זה מה שהובן על ידי צופים רבים וכך שמו של מידן נפגע אנושות לאחר מותו.

אקדים את המאוחר ואציין בעדינות, שמנהל היחדה לא אמר את אשר ארע באמת, או כי לא היה בקיא בפרטים או מסיבה אחרת. יתכן ששני הדברים גם יחד. הסיבה למותו של מידן הייתה ברורה לחלוטין והיא אי – שקט ניכר שלא זכה להתייחסות מתאימה וטיפול ראוי והותרתו ללא השגחה בנסיבות בהן הוא לא שולט בעצמו.
על כך תוגש תביעה בהקדם וידרשו פיצויים ניכרים וראויים למקרה.

אך עוד לפני כן ובפרוש השנה החדשה אני מבקש לגעת בנקודת אור המצויה בתוך החושך הנורא של משפחת קלר ברוך. נזכיר כי תחילת ההתדרדרות במצבו הרפואי של מידן הייתה בעקבות עישון הרעל המכונה סיגריה אלקטרונית. מכילים אלו מכילים חומרים שונים, וביניהם שמנים מסוגים שונים המכילים ויטמין E. אידויו של ויטמין זה עלול להוביל במקרים נדירים אך לא מעטים, לקריסה של הראות.

לאחר מותו של מידן, הקים משרד הבריאות ועדת מומחים שנועדה לבחון את הרגולציה של השימוש בחומרי עישון במדינת ישראל, כולל סיגריות אלקטרוניות ובדגש על שימושן בקרב בני נוער.

פעילות הועדה החלה בכנסת, לשם ליוויתי את ריני אימו של מידן והמשכה במשרד הבריאות. בתום עבודתה קבעה מספר המלצות חשובות שעתידות להקטין משמעותית את שימוש בני נוער במאיידים אלקטרוניים.

כולי תקווה כי בריאותם וחייהם של בני נוער ומשתמשים רבים ינצלו בעקבות פעילות זו ובעקבות מסעה של ריני, שלקחה על עצמה לקדם את מניעת העישון בעקבות מות בנה.

בברכה,
יאיר סקלסקי, עו”ד